מחבר: Bar Avidan

עדיין מסירה את קורי החלום מעיניי, עוד מרגישה את מגע ידייך מטייל על גופי, את מגע שפתיך המרפרף. לא רוצה להתעורר. רוצה לאחוז בך עוד רגע קט, לפני שיתחיל היום. אבל אתה נמוג ונשאר לי רק טעם הדבש של נשיקותיך על שפתיי. ב.א. #pixabay

כשכאב לי בפנים,ישבת לידי ושתקת. לא שאלת,רק נשמת איתיאת אותן נשימות.   כשנשברתי,אספת את רסיסי,והדבקת אותםאחד לאחד,החזרת אותישלמה. ואני,הודיתי לך,בלחישתמילים של אהבה. בר immeganmaria.tumblr.com   

רק איתך אני מרשה לעצמי להרפות. לא מפחדת ליפול. יודעת שמה שלא יקרה, תמיד תגן עלי בגופך. בר ggogvg.wordpress.com

? יום השואה 2021 מוצא אבות אבותיי מאירופה. כל שידעתי הוא שמשפחתי נמלטה מגרמניה של טרום השואה, ושרק דודה אחת, דודה אלה, נספתה בה. לפני כמה שנים גיליתי את האמת המרה כאשר הגיע אליי בדרך מקרה יומן שנכתב על ידי בת משפחה. בודדים מבני משפחתי שרדו את התופת. קשה לכתוב על השואה. מה שקרה שם…

"בלי אמון המילים הופכות לצלילים החלולים בפעמון עץ. עם אמון המילים הופכות לחיים עצמם" _אינקוגניטו_ #healthyplace.com 

אתה אוסף בליבך רסיסי אהבה בשבילי, מרווה במילותיך את ליבי הצמא. ב.א. #pixabay

לזיכרם של בני משפחתי שנספו בשואה גרמניה אווה "אני לא מבין מה אתה מוצא בה," הוא אמר לאחיו בלעג. היא שמעה ושתקה. כאב לה שהוא רואה בה רק נערה עניה, ולא את מי שהיא באמת. "אל תעצבי אל ליבך," נהג ג’קוב לאמר לה, "את יודעת שכנער שבא מבית עשיר אני יכול להשיג כל נערה שאחפוץ.…