מחבר: Bar Avidan

אהבה צריכה שתהיה מקום בטוח.   רק כך אפשר להיכנע לה כולך.   רק כך היא תציף אותך.   אהבה צריכה שתהיה הבית החם שלך.   כזה שגם אם אינך לידו הוא נמצא בך.     ? בר #Pinterest/notetome

מרגישה את הכאב שלך בתוכי, ברמות כאלה שמתקשה לנשום. ובכל זאת עושה זאת, נושמת גם ב ש ב י ל ך . בר

רוי דייסון אני לא משקר אותה. אני באמת לא יודע מה קורה בחברה שלי. אני עדיין ממתין לשמוע. היא מביטה בי בשקט ומפסיקה לדבר. מעניין מה היא חושבת עליי כעת. "שמעתי שדיברת על פסח," היא אומרת, "אולי זה באמת הזמן שלך ליציאת המצרים שלך. אני מבינה שאתה כבר מתחיל לבער את החמץ מהחיים האישיים שלך…

עוריחתום מטביעות שפתייך.  מוכתםמאורך.   אור גדולמאיר אותי, מעיר בי הכל….     בר?   #pinterest.ca/happy new Note to self

רוי דייסון צוותי הטלוויזיה ממשיכים לשדר ממקום האסון ואז עולה מבזק מיוחד. בין נוסעי הרכבת הייתה גם צלמת הטבע של הניו יורק טיימס עמיתתנו שרה גרייס. לאחר עזרה ראשונית שניתנה לה בשטח, למרות שהיא נפצעה, החלה שרה לשלוח תמונות ממקום האסון. אנחנו מביאים לכם ריאיון קצר שנערך על ידה ובו היא מראיינת אחדים מצוותי ההצלה.…

אתה מכיר את מפת גופי בעיניים עצומות. טיילת לאורכי ולרוחבי. מהדן שלי ועד לאילת, מהירדן הזורם עד למעמקי הים שבי. ובכל זאת, כל פעם מפתיע אותי מחדש. לא יודעת מה מצפה לי ממך. ולפי המבט (הרעב) בעינייך, נראה לי שגם אתה לא. בר #coffee-andlove.tumblr.com הציגי פחות

אצבעך מרפרפת לאורך זרועי, כאילו בהיסח הדעת. עינייך עצומות, שלא אראה בהן את העצב של הידיעות שמגיעות אליך. המוסיקה זורמת אליך דרך האוזניות, וראשך נד קלות לקצב צליליה. מגע ידך עוצר את העולם סביבי. אני מניחה את ידי על ידך מרפרפת מעליה, בשעה שאתה ממשיך ללטף את שלי. אני סופגת ממנה את החום, את מילות…

לפעמים לא המילים שירה בה כחיצים הן בהכרח אלה שמכאיבות. אלה דווקא המילים היפות, של הבטחות שלא יקומו, מילים ריקות מתוכן, שאין בהן מאום. עדיף כבר היה שישתוק. ב.א.