מחבר: Bar Avidan

"בלי אמון המילים הופכות לצלילים החלולים בפעמון עץ. עם אמון המילים הופכות לחיים עצמם" _אינקוגניטו_ #healthyplace.com 

אתה אוסף בליבך רסיסי אהבה בשבילי, מרווה במילותיך את ליבי הצמא. ב.א. #pixabay

לזיכרם של בני משפחתי שנספו בשואה גרמניה אווה "אני לא מבין מה אתה מוצא בה," הוא אמר לאחיו בלעג. היא שמעה ושתקה. כאב לה שהוא רואה בה רק נערה עניה, ולא את מי שהיא באמת. "אל תעצבי אל ליבך," נהג ג’קוב לאמר לה, "את יודעת שכנער שבא מבית עשיר אני יכול להשיג כל נערה שאחפוץ.…

יש אש קרה, ואש מחממת. כזו שמכלה, וכזו שנותנת חיים. בדיוק כמו הקרח, שלעיתים מקפיא ולפעמים מעניק חיים חדשים. ותמיד יחיו זה לצד זה, לעיתים בשלום ולפעמים בהעדרו. ב.א.

אני בוחרת בצבע האדום הדובדבני לקשט את ציפורניי. ניגשת אליו , מניחה ידי על מסך המחשב שלו, זה שמונח על ברכיו. "תראה," אני אומרת לו בשקט. הוא מביט על המסך ומנסה להבין. "אני לא מבין על מה את מדברת." "תראה," אני לא מרפה. הוא מסתכל, הפעם בעיון על החלונות הפתוחים על גבי המסך. "אני עדיין…

אם למדתי משהו, זה לשחרר. למדתי שכך העניינים מסתדרים טוב יותר. שאי שלמות היא דבר מושלם. כמה קל לנשום כשמבינים זאת. * בר

עלה כזיכרון…     המבט הזה המרוכז, מלא בטרוף של תשוקה, האישור שהוא צריך לראות שאת מבינה מה עומד לקרות.   המבט הזה שגורם לך לעצום עיניים בצפייה, בדריכות לרגע שהסערה שלו שתרגיע את כולך, תתחיל.   המבט הזה אם תשירי מבטך לתוכו, תראי את כל הרגשות שטמונים בו בשעה שהוא כ ו ל ו…