מחבר: Bar Avidan

אני יושבת לכתוב לכם כעת כאשר אנחנו מנותקי קשר. * בימים כתיקונם, בהפסקה שבין ניתוח פיננסי אחד לשני אני מבקרת בפייס, מעלה בו מילים מהבלוג שלי "כותבת אותי. * כבר הרבה זמן אני מרגישה שהרשת החברתית היא לא המקום שלי ואת המילים אני משתפת בעיקר מהבלוג שלי. * הפייסבוק השתנה מאד מיום שהיכרתי אותו. פעם…

#pixabay

גם כשאת כבר איתו, ואחרי כל מה שקרה ביניכם, שוב את חשה בך כמיהה למילים שלו, וגעגוע למה ששוב יקרה.

בלילות, מרחפת בחלומות, משאירה את טביעת רגלי על הירח.

תמו חגי תשרי ואנחנו חוזרים לשיגרה. גם חודש ספטמבר מסתיים. מאחלת לכולנו שחודש אוקטובר יהיה טוב אלינו. החל מהחודש אפרסם סיפור מהעבר שאינו סיפור בהמשכים. ? למה בעצם אני מפרסמת סיפור שכבר נקרא? כל הזמן מתווספים קוראים חדשים למעגל קוראיי וזו הזדמנות בשבילי להביא להם סיפור נוסף, שאינו קשור לסיפורים בהמשכים. זו גם הזדמנות שלי…

"את והרומנטיקה שלך. ממש לא מתאים למדענית לשגות באגדות של הנסיכה והאביר," אני עונה לה, ולא מספרת לה שבדיוק כך אני מרגישה כמו הנסיכה ההיא, רק שהאביר שלי הוא גבר מסתורי