מחבר: Bar Avidan
-
לבסוף ג – הצד השני של האגם
עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ שיר השירים, פרק ג', פסוק ד' ליב אנחנו פוסעים לעבר המזח. אני לא יכולה להסביר למה אבל צמיד הרגל עם הצדפים מעיק עליי. בעצם אני יודעת למה, אבל מתכחשת לזה. אני שונאת מתנות. הכל בגלל מה שקרה. אולי במסע הזה שתצטרפו אליי בשעה שאני חוצה את האגם,…
-
אקדח בידה 5 – הגבולות מטשטשים
חרקובסקי "אני לא מבין," אני אומר לסוהר שפותח בפניי את הדלת, "מה זאת אומרת אני רשאי ללכת? מה קרה לרשימה הארוכה של האשמות שהוקראה לי לפני כמה שעות?" "טעות בזהוי," הוא פולט באדישות כאילו מדובר בטעות חסרת משמעות ולא בכך שישבתי כלוא במעצר עם מסומם שלא זוכר איך קוראים לו, ומי שנעצר בגין אלימות במשפחה.…
-
מכורה לקולו 17 – רוחות סוערות
אנני "אני חייבת ללכת לדירה שלי," אני אומרת למייסון ומסיימת לשטוף את הכלי האחרון מארוחת הבוקר. מייסון מביט בי בחוסר שביעות רצון. "אני רוצה עוד קצת ממך יש לי יום ארוך וקשה היום." "לא אמרתי שאני כבר הולכת," אני אומרת. "יש לי היום מקרה של אישה צעירה שרואה רק את עצמה. העולם מורכב רק ממה…
-
מוגן: אישה יפה ב 54 -מתכוננים
זהו פוסט מוגן ואין לו תקציר.
-
אישה יפה ב 53 -השופט פאפאדופולוס
כריס "סיפרת לי על הרכב החדש שלך," אומר פול, "אבל עכשיו כשאני רואה אותו אני לא מאמין שזה הרכב שבחרת. הוא הכי רחוק ממי שאתה. אין ספק שהוא מסובב את הראשים של גברים ונשים." "וזו בדיוק המטרה. למשוך כמה שיותר נשים, לא?" אני עונה לו בחיוך, "שנינו גברים פנויים, מדוע שלא נהנה ממה שיש לחיים…
-
-
-
מקפיא את הרגע
אתה עומד מולי. אני רואה את המבט בעיניך מצטמצם מעט, מרוכז, מנסה להפנט אותי אליך. בלי מילה אחת מיותרת אתה אומר לי: "אני כאן, ואת יודעת מה אני רוצה." בהרעדה קלה של השפה התחתונה, בנגיעה קטנה עם הלשון, בנשיכה קטנטונת כזו שמנסה להחניק את מה שגועש בך. מין משחק כזה שאתה שולט בתשוקותיך. ברור לך,…
-
-
כתיבה כאהבה
כתיבה, כמו מעשה אהבה היא. היא נובעת ממעמקי הרגש, והרגש שונה אצל כל אדם. יש שאוהבים להאריך בה, יש שרוצים להגיע מהר לשיא,. יש שמשתמשים בה כדי לצאת ידי חובה, כי ככה צריך, יש שאוהבים לשחק ולשחק….. מבט אחד, יכול להצית אותה, תמונה בדימיון, או תו שמרעיד את הלב. על כתיבה, אני מדברת… גם על…