מחבר: Bar Avidan

גופותינו צמודים. אפילו פרודת אויר לא יכולה לעבור בינינו. אתה מחזיק אותי צמוד ללבך. לא כדי שארגיש, אלא שלא אראה את הסערה המשתוללת בך. אתה יודע מה יקרה אם אראה את עיניך, יודע, שאש גדולה תפרוץ מהן ותכלה את שנינו. בר אבידן©  #בתשוקתי_בר_אבידן Thanks © joancarolphotography / Instagram

אתה מרגיש שאתה משתגע. אתה בוער כולך, אתה כל כך צריך אותה, שתהייה כאן ועכשיו. יש לך כל כך הרבה דברים לאמר לה. אבל בעיקר אתה צריך להרגיש אותה. "בואי אלי, אתה אומר לה. "אתה יודע שאיני יכולה," היא עונה לך. "אתגנב אליך בחלומך," היא מוסיפה. "לא רוצה שתתגנבי, תבואי בגלוי, לגמרי בגלוי," היא עונה…

אמצע חודש דצמבר. השנה הולכת ונגמרת, ופעמי השנה החדשה כבר נשמעים מרחוק. אני רוקמת חלומות בשקט, עוד יגיע זמנם להתגלות. אחרי שבוע מושלג שוב בוהקים מעלינו השמים בכחול והטמפרטורות עולות ומתחממות. מין מרווח נשימה לקראת צניחתן שוב בסוף השבוע שיגיע. ? ביום שישי יוצאים התלמידים לחופשת החורף עד תחילת ינואר. ההרגשה של "תקופת החגים" מורגשת…