מחבר: Bar Avidan

מתי פעם אחרונה הבטת באמת בעיניו קראת בהן את מילותיו אלייך?מתי נתת לו לקרוא אותך, אבל באמת, כפי שאת, ערומה לגמרי מבפנים? וכאשר נסגרו עיניכם האם עדיין נשארו בך המילים? או ברחת ממנו במחשבותייך? ואתה? בר  #flickr.com

טיפוס על ההר כרוך לעיתים במעידות על סלעים. ♦ המכשולים האלה הם פסקי זמן, כדי לחשב את הדרך מחדש. ♦ לפעמים יש לך אלף סיבות למה 'לא.' מספיקה לך אחת שהיא 'כן' כדי להמשיך במסע. ♦ אני זכיתי ליותר. בר #wallquotes.com

על כל דבר בחייםאפשר להביטבשני אופנים.האופן המואר,והאופן החשוך,המרקם העדין,והמרקם הגס.השחורמול הלבן.כמובן שישמלא גוונים ביניהם,אבל…כשקורה לך משהולא כך כך נעים,השאלה דרך איזהמשקפייםתבחר להתבונן בו. הכל עניין של בחירה.האם לראות את יופייהשל הפנינה,או החספוסשל הצדף.(שאגב,מגן עליה.) בר ltdcommodities.com 

כשהיא רחוקה ממנו, היא עומדת, ידיה פרושות לשמים, וצועקת לו את אהבתה.   כל כך חזק היא צועקת, שמילותיה נפרדות לאותיות, והאותיות הופכות לפרודות, והן קלות כנוצה.   הן מתאחדות שוב למילים, אי שם בממלכת שמים. ומשם הן עפות אליו עם הרוח, בימים שהוא צמא לשמוע את קולה. בר

לא סתם נפגשנו , ה-אחת שיודעת ואני. יומיים מפרידים בין יום הולדתה (14.1) לשלי (16.1). (לא נולדנו באותה שנה…) יש שיגידו שזאת סיבה לכך שאנחנו מבינות כל כך טוב אחת את השנייה, שמילה אחת ממנה מוציאה משפטים רבים ממני. האם זה באמת משנה למה? * לאחרונה צצים ברשת החברתית מלא פוסטים שנושאם 'עשרה דברים שלא…