עד סוף העולם

מידי לילה כשכולם ישנים
הוא מתגנב החוצה
צועד בחפזון בסמטאות העיר הצרות
וממהר אליה
למקום המסויים הזה
שרבים לא עוברים לידו

הוא רוצה להיות איתה לבד
הוא מושיט לה את פרח שקטף למענה
הוא פותח לפניה את סגור ליבו
כמו שלא עשה לפני איש מלבדה
אילו רק ידע באמת היכן למצוא אותה

ובינתיים הוא מסתפק בתמונתה שצייר
על הקיר הסדוק
בסימטה חשוכה
והוא מצר על כך שאין בידיו האמצעים
לחפש אותה

לו ידע איך
היה הולך עד סוף העולם
ואחריו
אבל יודע שהוא לא יתייאש
ולא יחדל
עד כלות כוחו.