הלב שלי שבור. סבא שלי, האדם החשוב בחיי, הלך לעולמו.
הוא תמיד אמר שאני נבראתי כמוהו יותר מכל אחד אחר במשפחה.
"שלושה בנים נולדו לי, ולהם עשרה בנים, ואף אחד מהם לא משתווה לך,"
הוא אמר לאוזניי בלבד.
*
איש לא הבין את החלטתו של סבי, שהשאיר אחריו הון עצום,
לתת לשלושת בניו להחליט מה יעשה עם עזבונו.
*
הוא ידע שהוא ישאיר אחריו סערה גדולה.
הוא גם ידע שאם יחליט בעצמו על חלוקת הרכוש, יש סיכוי שבניו לא יפגשו עוד.
הוא גרם להם למורת רוחם לשבת יחד, ובלית ברירה לתקשר ביניהם.
אני חושב שבסתר ליבו הוא קיווה, שאולי סוף סוף הם יחזרו להיות בקשר חם כבעבר.
*
על דבר אחד אני מודה לו מקרב ליבי, על כך שלא ציין את שמי בין יורשיו,
שכן היה ידוע לכל שאני נכדו האהוב.
*
האם זה מנע ממישהו לא להכניס אותי למערבולת שנוצרה? ממש לא.
אלא שהייתי נחוש בדעתי לא לתת להם לסחוף אותי למריבה ביניהם,
ונתתי להם לחלק הכל ביניהם.
הכל, למעט חלקת אדמה באזור שכוח אל, אותה איש לא רצה.
*
פניקס לינקולן
