אהובה שלי,
את ישנה לצידי רגועה מסופקת
אחרי מעשה האהבה שלנו.
אני לא יכול להירדם, וחושב עליך.
÷
אני חושב,
איך פרצת לחיי
והארת אותם באור גדול
כמו חנוכייה מאירה
עם כל שמונת נרותיה.
÷
אני חושב
איזה נס גדול את בשבילי,
כמו פך השמן שלעולם לא נגמר,
גם שלנו לא,
נכון אהובה?
÷
אני חושב,
כמה את מפתיעה כל פעם מחדש,
כמה את מלבבת את חיי
כמו לביבה מתוקה
ובוזקת עליהם כל פעם תוספת מפתיעה.
לפעמים רק סוכר,
לפעמים הררים של קצפת,
ולפעמים רסק תפוחים וקינמון.
÷
אני חושב
כמה מיוחדת את כמו סופגנייה.
בחוץ הרי כולן דומות,
אבל בפנים, איזה טעם…
÷
אני יודע שאני נותן לך לסובב אותי
כמו סביבון,
אבל זה תמיד מרצון,
ותמיד זה מסתיים בנס גדול היה פה.
.
÷
כי את הנס שלי,
ואת האור שלי,
ובלעדייך יש רק אפילה גדולה.
שלך
אלכס
אהוב שלי,
נרדמתי בזרועותיך, מלאת עונג ואהבה.
עכשיו אני חולמת עליך.
÷
עברו שמונה חודשים מאז אנחנו יחד,
כמספר שמונת ימי חנוכה,
מאז ארע הנס שהפגיש בינינו.
÷
אתה מאיר את דרכם
של החלומות הטובים אלי
כמו נרות החנוכה שמאירים את ביתנו.
÷
אתה ממתיק את שנתי
כמו סופגניות ממולאות בקרם מתוק
מצופות שוקולד.
÷
אתה ואני יחד זו התערובת המדויקת
שעושה כל לביבה לכזאת טעימה,
ולא משנה מה יוסיפו לה.
÷
ליבי רוקד כל הזמן כמו סביבון
ושר לו,
כי אתה הנס שלי לאורך כל השנה.
שלך,
ליאה
חג חנוכה שמח!
מלא אהבה.
שלכם,
בר