משהו בתוך עינייך נפתח ונסגר,
דלת סתרים עיפעפה שם פעם אחת
ופתאום רק גופך עמד שם
עצוב ונעזב ממך.
לעולם כבר לא אוכל לספר לך עליו, גופך הבהיר,הרך.ראשך היה שמוט קצת וחיבקת את עצמך בידייך,כאילו עירסלת את עצמך-הילדה ועצמך-התינוקת.
ועל המצח שלך החלו לרטט אדוות וקמטי פליאה,כמו אצל ילדה ששומעת סיפור ארוך ומסובך,ועצוב.
כן,כל פנייך החלו לשוט על פנייך, ובלי שהבנתי הרגשתי איך ליבי יוצא אלייך במחול.
הייתה פירצה כנראה במקום בו חסרה לי הצלע, הכל נטרף ורק אני שם עמדתי ובעיני ריצדה
אהבה
פשוטה
ובריאה.
בדיוק במקום שבו התרחשה לפני עידנים בריאה אחרת מופלאה.
