מתמטיקה פשוטה.

1.
הרגשתי שאני לא יכולה יותר.
אז נכון שהייתה לי מדפסת,
הקדילאק של המדפסות,
אבל באופן קבוע היא הפכה ל-לא מחוברת.
החלטתי לעשות מעשה.
הלכתי להתחדש עם מדפסת חדשה.
"אני רוצה מדפסת צנועה,"
אמרתי למוכר,
"שתהיה צבעונית,
שתהיה עם WIFI
שתהיינה בה 4 אפשרויות
(תתפלאו שעד היום מבקשים בבנק בישראל לשלוח בפקס..)
והמילוי, שלא יהיה יקר."

הוא מצא לי אחת ב 149 דולר.
סביר לחלוטין.
כמובן שהייתי צריכה לקנות דיו,
ואם כבר אז אקסטרה לארג',
וגם ביטוח שאם קורה משהו אני מקבלת חדשה,
וגם משחק לבת החמש,
ונייר טואלט שתמיד לא מזיק.
בקיצור המדפסת עלתה לי 440 דולר.

*
הלכנו לשוק האיכרים.
כולם חברים של כולם,
מכירים את כולם,
והמחירים ממש לא חשובים,
כי את רוצה לתמוך בהם.

"את יודעת,"
אמרה לי המוכרת של הריבות,
"המכירות ירדו בחמישים אחוזים
אבל שכר הדירה ממשיך לעלות."
אז קניתי שתיים כדי לתמוך בה.

"הריבות עלו לי ארבעים דולר,"
אמר לי האחד שאיתי.
"מה פתאום,"
התרעמתי,
"אתה טועה, הריבות עלו רק חמש עשרה."
"כן,"הוא ענה,
"אבל אחר כך נתנו פרנסה
לזאת שמכינה מיני פיצות,
ולזאת מהמאפיה הסמוכה."

3.
בלילה הלכנו לחנות הדולר
(כל פריט דולר ורבע)
כי רציתי לקנות משהו מסויים.
מילאתי עגלה
בכל מיני דברים שאין ביניהם קשר,
אבל תמיד מרגיש שלא יזיק אם תקני.
כמו –
מספרים סגולים (לי)
ומיני מספרים סגולים (לקטנה)
וסטים של מברגים מכל מיני סוגים
(שאת זה אנחנו באמת צריכים)
ונרות בריח סגליות,
(הוא הציע, לא סירבתי)
ומדבקות לעבודה,
ואם כבר אז כמה טושים חדשים,
ו..
הבנתם.
"כל זה רק שישים דולר?"
הוא אומר לי בפליאה,
"תראי כמה קנית."

4.
ועוד משהו בקטנה:
חיפשתי תמונה שתתאים.
אני מודה שהתפלאתי כשהתקשתי למצוא
אישה עמוסת שקיות.
נשמע לכם הגיוני?

לילה טוב חברים!

בר?

#חשבון_פשוט

Image by StockSnap from Pixabay