פוסט אחר…
לא קל היה לי לכתוב אותו,
לא יהיה קל לקרוא,
אבל עדיין
בשל חשיבות הנושא
אני מעלה אותו.
ואז הוא פלש לתוכה.
ואין זה משנה אם סימם אותה קודם,
תקף אותה בסמטה חשוכה,
או במיטתה בביתה.
ברגע שזה קרה,
זה לא משנה אם התנגדה,
או צעקה,
או ניסתה לדחוף אותו מעליה
או שתקה.
מה שמשנה הוא
שבאותו רגע היא הפכה לקורבן.
ואם חשבתם
שהיא תזכה לרחמיו של מישהו,
אז טעיתם.
במקרה שתחליט להתלונן
היא תאלץ לחיות לפני אחרים,
את מקרה האונס
שוב ושוב ושוב.
אבל עזרה,
לא יושיטו לה.
במקרה שתשתוק,
היא תחזור בפני עצמה
אל מקרה האונס,
שוב ושוב ושוב.
וברור שאין מה לדבר
על עזרה.
כאשר תתלונן
היא תשמע כמובן
שזו לא היא אשמה,
כי…
וכאן באה רשימה של סיבות
שלקוחות מתוך ספר לימוד משנת…..
אבל אחר כך
תשתנה המנגינה,
והיא תשמע שבכל זאת
גם הוא בן אדם
שצריך להכיל.
המילה הזו "הכלה",
שהפכה למילה זולה כל כך
ומחוקה מרוב שימוש.
לצערי,
עם כל השנים, הרבות שהשקיעו בעלי מקצוע
בלימוד הנושא
רק היא תוכל להוציא את עצמה
מהמקום שאליו נגררה בעל כורחה.
רגע לפני שאסיים רק אומ
אז לא! זו לא אני שנאנסה,
וגם אני אישית לא הפכתי קורבן.
אבל אני מלווה סיפור שדומה בעיקרו לזה.
והוא מלמד
שאם הפכת לכזו,
אל תחפשי את ההגיון.
הוא לא קיים.
בר