נוסטלגיה

הרהורים של שבת בצהריים…

?

לפעמים בא לי

ללכת לאחור עם הזמן.

לא כדי שמניין שנותיי ייספר

לאחור,

אלא כדי שדברים ישובו להיות

פשוטים יותר.

?

שלא תבינו לא נכון,

אני מאד נהנית ביום יום

מהקידמה.

אבל לפעמים,

לפעמים זה מוגזם.

?

כמו למשל החיבור הדביק

לטלפון הנייד.

כל כך דביק,

שהוא הופך מרכז העולם,

ולא מי שאתה מחובר אליו.

?

לאחרונה ממש בא לי

לחזור להדפיס במכונת כתיבה.

לא כזו אלקטרונית,

אלא כמו פעם ממש.

?

לכן התחלתי לחפש אחת.

דווקא מצאתי כזאת ידנית כמו שחיפשתי,

כי אל'טרונית זה כבר לא אותו דבר.

ארבע מאות דולר,

צבעים לא משהו.

?

פתאום זה היכה בי.

אני כל כך רגילה להקליד על מחשב

עם מקשים באנגלית,

ששכחתי שבמכונת כתיבה אין אופציה

להחליף שפות.

?

אז חזרתי למציאות.

בר

Image by press ? and ⭐ from Pixabay