שירי מאנדיי
אני מתעוררת, ראשי כבד והבחילה עולה במעלה גרוני.
אני מזיעה, מריחה מאלכוהול ולא מאופסת. אני משתדלת ללכת בשקט לשרותים, אבל הליכתי לא יציבה. אני נתקלת בדברים וגורמת לרעש גדול.
"הכל בסדר?" שואלת אימא בקול מנומנם.
אני שומעת קול של גבר רוטן, אבל לא מבינה מה הוא אומר.
"ממש נפלא,' אני חושבת לעצמי, 'לא מספיק שהיא מביאה לפה גברים בלי לשתף אותי, עכשיו הוא ישמע אותי מקיאה.'
אני מסתגרת בחדר השירותים ומקיאה את נשמתי. אני פותחת את החלון כדי לאוורר את הריח אבל גם כדי לנשום אוויר.
אני יושבת דקות ארוכות על הריצפה מרוכזת בעצמי. בקושי רב אני אוספת כוחות, קמה מהריצפה, שוטפת את פניי ושוטפת את פי במי פה.
אני יוצאת החוצה ורואה את אימא מתחננת בפני הגבר הזר. "אל תעזוב. היא חוזרת לישון. תשכח ממנה."
"יש לי מספיק צרות בבית, אני לא צריך את שלך," הוא אומר דוחף אותה בגסות ממנו ויוצא.
"תודה רבה לך," היא אומרת לי בכעס, "מתי תמצאי לך כבר חיים משלך?"
"את יודעת מה אימא? אני לא ביקשתי שתביאי אותי לעולם המחורבן הזה."
כל פעם היא מדהימה אותי מחדש כשהיא מעירה הערה כזאת ולא רואה אותי בכלל.
'גם אם אני אשמה, וברור שכן, את אפילו לא שואלת איך אני מרגישה?'
אני רוצה להתקשר ליסמין לפרוק את כל הזעם שלי אבל כשאני נכנסת לרשת החברתית אני רואה שחסמתי אותה, ולא רק שם.
מה שהכי מפחיד אותי שאני לא זוכרת שעשיתי זאת, ואין לי מושג האם כתבתי לה משהו.
אני מחליטה שעליי לקחת אחריות על חיי. יסמין היחידה שמקבלת אותי עם כל השגעונות שלי. היא תמיד מושיטה לי יד.
אבל אז הנייד מתריע על הודעה נכנסת והסימן המוכר של משחקי הבקבוק ממלא אותו.
'זה בדיוק מה שאני צריכה.' אני אומרת לעצמי ומתמלאת שוב אדרנלין.
שוב אני חושבת על יסמין ואיך אני תמיד מפטפטת לידה. היא יודעת מה הכינוי שלי במשחק, למרות שאין לי מושג אם היא משתתפת בו בכלל ואם כן מה הכינוי שלה.
מה שבטוח שהלילה אני מתכוונת להיות נועזת. איש לא רואה אותי ואני מתכוונת לנצל זאת עד הסוף.
אני נכנסת לחפש לי תמונה ונתקלת בתמונה של נעליים אדומות מין הסוג הזה שבחיים לא אעז לנעול. אני מחייכת למחשבה שדווקא ליסמין הן מתאימות.
'אולי הוא יראה את התמונה ויחשוב שזאת היא?' אני משתעשעת עם המחשבה.
נעים להכיר אני סקסי ליידי.
אני נכנסת לאפליקציה מהמחשב כך שאין צורך לרשום את מספר הנייד שלי. אני יוצרת דמות פייקית ש'משום מה' דומה להפליא ליסמין.
אני אפילו מציינת בהערות שאני 'מתה על אוכל הודי.'
לא נותר לי לחכות לשעה עשר, השעה בה מתחיל המשחק אליו אני רשומה.
אני מביטה על בבואתי בראי ומתחילה להרגיש סקסית.
אני נכנסת להתקלח, מדמיינת את עצמי מסתבנת בסבון מהסדרה המיוחדת של ניחוחות היסמין שמייצרת טרה פילפס למיו מילאן.
כשאני מסיימת אני מתלבשת בזריזות ולפני שאימא תבחין אני חומקת מהבית. פניי מועדות לסוהו שם יש חנות של לנז'רי סקסיים שבחיים לא חשבתי שאקנה.
אני בוחרת לי סט חשוף במיוחד. אני מביטה משתהה בכמות הבד הזעירה שאני אוחזת בידי ונדהמת עוד יותר כשאני רואה את תגית המחיר.
המחשבה עליי עם החוטיני הזה מעוררת אותי מייד וגורמת לי לאי נוחות בתחתוניי, אלה שרביעיה כמוהם עולה עשר דולר.
'מגיע לך סקסי ליידי,' אני משכנעת את עצמי ונפרדת ללא נקיפות מצפון מהשטרות.
תכננתי לקנות גם קרם גוף מפנק אבל אין לי מספיק כסף ולכן אני נאלצת לוותר על הקניה.
יסמין
אני מורידה את כלי האוכל מהשולחן וניגשת למטבח.
הנייד מצלצל. "את לא תאמיני מה קרה," אומרת טסה בקול רועד, "הייתה שריפה במקום בו אמורה להיות ההשקה של הליין שלי. אני נאלצת לדחות אותה עד שאמצא מקום חילופי."
"אני כל כך מצטערת מתוקה. אני יודעת כמה חיכית לזה. את תראי שימצא לך מקום טוב ממנו. לפחות את יכולה לנשום כעת. אמרת שהיית רוצה להוסיף עוד כמה מוצרים והנה לך ההזדמנות לעשות זאת," אני מנסה להרגיע אותה.
"את צודקת. זה מדהים איך המוח הלוגי שלך חושב. כמה את שונה ממני," היא עונה לי.
אנחנו מסיימות את השיחה, אני מעיפה מבט לראות שסידרתי הכל ופונה לעבר חדר השינה.
את מסך הנייד ממלא הסמל המוכר של משחקי הבקבוק.
למרות שאנחנו רביעית חברות שמאד קשורות אחת לשנייה, יש לנו גבולות. אנחנו לא מספרות הכל.
אם לדייק, זאת אני ששומרת את רגשותיי לעצמי. כאשר עולה בחברה השם משחקי הבקבוק אני עוטה עלי פניי פוקר. לא שואלת, לא מראה התעניינות.
זה המקום היחיד שבו אני יכולה להיות אני, לדבר כרצוני בלי לחשוב על כל מילה שיוצאת מפי, ולכן אני קנאית לפרטיותי כשמדובר במשחק הזה.
גם שירי איננה יודעת אם אני משחקת או לא, ולמרות זאת אני מחליטה לאמץ לי שם חדש.
אני מביטה על תמונתה של סבתי ג'יין דהרמה הנמצאת על השידה הסמוכה למיטתי. אני נושכת שפתיים. "את מרשה לי סבתא להשאיל את שמך?"
*
מלבד אבי, סבתי ג'יין היא האדם הקרוב אליי ביותר. אני יכולה לדבר איתה על הכל. וכשאני אומרת זאת, אני מתכוונת ה-כ-ל.
אימי שחיה בעולמה יצאה ידי חובה בכך שבחרה לי נאני צרפתייה שתגדל אותי. אהבתי א,ת הנאני אך ידעתי שהיא לא בת משפחה.
כשבגרתי מעט את שיחות הנפש שלא העזתי לחלוק עם אבי חלקתי עם סבתי אותה זכיתי לראות פעמיים בשנה.
בטיולי אחר הצהריים עם סבתי בביתה בפרברי לונדון למדתי על עולמה הקסום של האהבה והתשוקה.
פעם אחד אפילו העזה סבתי לאמר לי שהבעיה שמרחיקה בין אבי לאימי היא שאימי חיה בעולמה הרוחני ומצידה יכולה כל חייה לחיות בלי מגע פיזי.
"אביך לעומתה הוא גבר יצרי מלא תשוקה," הסבירה לי.
אני זוכרת כל פרט מהשיחה הזאת. כמובן שלא העזתי לשאול אותה איך אבי מתמודד עם זה.
למדתי שגם אני כמוהו. שיחסים אפלטוניים לא מספקים אותי ואני רוצה יותר. זה לא גרם לי להיות עם הרבה גברים, אבל קיים בי הרצון לחוות תשוקה במלואה.
*
אני פותחת כרטיס חדש עם השם שאימצתי ג'יין די ונכנסת לבחור תמונה.
ג'יין די
אין בתמונה דבר שמזכיר אותי חיצונית, אך אני בהחלט מזדהה איתה.
אני ממלאת את פרטיי, מקבלת אישור מיידי, ונכנסת לבחור קבוצה.
זאת של השעה עשר מלאה נסגרת אל מול עיניי ונשאר רק מקום בהמתנה לזאת של אחת עשרה וחצי.
למרות השעה המאוחרת אני מחליטה להירשם למשחק.
סקוט
אני מנצל את הזמן עד למשחק לשטוף את המוח עם תוכנית דוקומנטרית. לפני כמה דקות התחילה תוכנית על מדעי החלל שמספרת על גלקסיות רחוקות ולהפתעתי מאד מרתקת אותי.
אני מופתע לקבל הודעה ממשחקי הבקבוק. מעולם זה לא קרה בעבר.
?
הודעה ממנהל המשחק:
בשל רישום מאוחר של משתתפים ניתנת לך ההזדמנות לעבור קבוצה. להלן פירוט המשתתפים בכל קבוצה.
במקרה ואתה מעוניין להשאר בקבוצה, לחץ נשאר.
אם ברצונך לעבור, לחץ עבור, בחר את הקבוצה בה אתה מעוניין, והמתן לאישור.
?
אני מעיין בקבוצה שלי ומגלה שישנן בה שתיים מוכרות שאינני מעוניין לשחק איתן ולכן בוחר לעבור.
?
הודעה ממנהל המשחק:
כיוון רק שנותר רק מקום אחד והוא בקבוצה של אחת עשרה וחצי, רשמתי אותך למשחק.
אם אתה מעוניין להשתתף, לחץ נשאר.
במידה ואינך מעוניין, לחץ מוותר.
?
אני לוחץ נשאר.
לפני שאני מספיק לראות מי בקבוצה מתקבלת הודעה.
?
מקומך בקבוצה של אחת עשרה וחצי אושר.
?
אני מתחרט שבחרתי בשעה הזאת. זה אומר שהמשחק יגלוש לשעות הקטנות של הלילה.
בסופו של דבר אני מחליט להשתתף במשחק רק כדי לראות מי משתתף, או אם לדייק, מי משתתפת בו, ומחליט לפרוש ממנו כשיתאים לי.
אני שם תזכורת בשעון וממשיך לצפות בסידרה. היא כל כך מרתקת שאין לי חשק להכנס למשחק.
אבל אז מתמלא המסך באפליקציה של משחקי הבקבוק ומיד אחריה מופיעה הודעה שמאשרת שאני כבר בתוך המשחק.
מלכת הלילה: אס יורקשייר משחק?
אני עונה מייד.
אס יורקשייר: משחק
רק אז מתגלים לפניי כל המשתתפים. מסתבר שרבים פרשו כנראה בגלל השעה המאוחרת ונותרנו רק חמישה גברים וחמש נשים.
מלכת הלילה: יש לנו היום ארבעה משתתפים חדשים ולכן אני אחזור בקצרה על הכללים.
בתחילת המשחק כדי לחמם את האווירה כולם…
אני לא מקשיב כיוון שהמשחק מוכר לי היטב ולכן אני בוחן מי משתתפת. עבורי כולן חדשות. מעניין אם יש בהן כמוני שמופיעות בתחפושת עם שם שונה.
מלכת הלילה:…. ואני מזכירה שהמשחק מתנהל עם מיקרופון סגור. במידה והינכם מעוניינים בשיחה אישית רק בהסכמת הצד השני מותר לכם לפתוח אותו.
מלכת הלילה: כיוון שאנחנו קבוצה קטנה אתן לכם את זכות הבחירה לגבי הנושא הראשון עליו נדבר. אני מחכה לשמוע מכם.
סקסי ליידי: מה הדבר הכי מסעיר שעשיתם בסקס?
אני מגחך למראה השאלה ויודע שהיא לא בשבילי. לפי אופייה של השאלה אני מניח שהיא באמת אישה, ואולי אני טועה.
אני לא יודע מה חשבו אחרים, אבל כיוון שאיש לא מעלה נושא אחר, הנושא הזה הנבחר.
מלכת הלילה: סקסי ליידי אני מניחה שיש לך משהו מסעיר לספר לנו?
סקסי ליידי: הזדיינתי עם חבר של אבא שלי בשירותים במסעדה, בזמן שהוריי ואשתו אכלו בה.
'וואו,' אני צוחק, 'לא הייתי קורא מסעיר אלא…'
מלכת הלילה: ואתה אס יורקשייר?
אס יורקשייר: אני מצטער לאכזב אותך מלכתי אבל אין לי סיפורים מסעירים לספר.
סקסי ליידי: אל תאמר לי ש'לא עשית את זה?'
סקסי ליידי: את חושבת שיש לנו עסק עם בתול?
אס יורקשייר: נראה לי שמי שבתול מבין שנינו זאת את סקסי ליידי.
אס יורקשייר: זיון תלוי בזרימה שלך עם הפרטנרית שלך ולא במקום בו הנעשה, ובטח לא בעובדה שהוא נעשה בגניבה.
אס יורקשייר: אני אישית לא נוגע בנשים ששייכות לגבר אחר. זה ממש לא מרגש אותי.
סקסי ליידי: אז אתה מאלה שמחזר עם פרחים ושוקולד ומחכה לפגישה העשירית?
אס יורקשייר: נראה לי שאת לא מבינה את חוקי המשחק.
סקסי ליידי: בעצם ענית לי על השאלה.
מלכת הלילה: הוא צודק. את חורגת מחוקי המשחק.
מלכת הלילה: כדי שתקראי שוב את ההוראות.
מלכת הלילה: אני נותנת לך התראה ראשונה.
מלכת הלילה: ג'יין די אותך לא שמענו עדיין.
ג'יין די: עד היום לא הייתי עם גבר שאני יכולה לאמר עליו שהוא הסעיר אותי, אני עדיין מחכה לאחד.
סקסי ליידי: עוד אחת שמחכה לאביר על הסוס הלבן. את מאמינה גם בדרקונים?
ג'יין דו: מאמינה? ביום הולדתי האחרון קיבלתי מתנה גור דרקון.
ג'יין דו:
סקסי ליידי עזבה את המשחק.
אס יורקשייר מזמין את ג'יין די לשיחה פרטית.
יסמין
אנחנו עדיין מתבוססים בשאלה הכללית כאשר אחת בשם סקסי ליידי נדחפת לכל מקום. 'למה יש לי הרגשה שזה נשמע כמו שירי?'
אני נותנת למשחק עוד כמה דקות. אם הוא ממשיך להתנהל בצורה הזאת אני פורשת. זה רק מראה לי שמי שמשחק בשעה מאוחרת כזאת הוא…
'לא יפה להכליל,' אני נוזפת בעצמי.
סקסי ליידי פורשת.
אני מחכה לראות אם משהו ישתנה ושומעת צלצול המתריע על הודעה:
אס יורקשייר מזמין את ג'יין די לשיחה פרטית.
אני קוראת במהירות את הפרטים שלו ומחייכת למראה תמונת האביר שלו.
ג'יין די: מאשרת שיחה אישית עם אס יורקשייר.
אס יורקשייר: שלום לך ג'יין. תודה שאישרת.
ג'יין די: שלום לך אביר.
אס יורקשייר: כאביר בעל ניסיון הייתי רוצה להציע לך את שרותיי עם הבייבי דרקון שלך.
ג'יין די: אני מבינה שזה בא עם פרחים ושוקולד.
אס יורקשייר: אני מבין שאני לא היחיד שחושב שמה שהיה פה היה הזוי.
ג'יין די: אני מודה שלא חוויתי דבר כזה פה מעולם.
אס יורקשייר: אני מבין שזה לא המשחק הראשון שלך. איך זה שלא נפגשנו עד היום?
ג'יין די: יום אחד אינו דומה למשנהו.
אס יורקשייר: זה נכון, אבל מסקרן אותי מאיפה זה בא לך.
ג'יין די: כל דבר בעיתו.
אס יורקשייר: דברי איתי במילים שלך. סיסמאות אני מכיר.
ג'יין די: אולי נפגשנו ולא שמת לב אליי.
אס יורקשייר: לא נראה לי שהייתי מפספס אותך.
אס יורקשייר: אני יודע שאת חדשה פה.
ג'יין די: אני יודעת שגם אתה.
ג'יין די: אני רק יכולה לגלות לך שמעולם לא נכנסתי לשיחה אישית.
אס יורקשייר: מה גרם לך להענות לי?
ג'יין די: זאת שאלה בכלל?
ג'יין די: אתה הגבר האולטימטיבי. מביא פרחים ושוקולד.
אס יורקשייר: את מתוקה. את גורמת לי לחייך.
אס יורקשייר: אני מחכה לשמוע את האמת.
ג'יין די: התמונה שלך.
אס יורקשייר: מה היא מספרת לך עליי?
אני עומדת לענות לו, מרגישה שאני יכולה להיפתח, כאשר האור כובה וחושך גדול עוטף את הדירה. אני מציצה מבעד לחלון ורואה שכל העיר חשוכה.
נהר ההדסון שאורות העיר משתקפים בו מידי לילה חשוך.
אס נמצא בקווינס ואני תוהה האם גם אצלו כבה האור. אני כל כך לא רוצה לחשוב שנעלמתי לו בכוונה.
כיוון ששיחקתי במחשב, אני מגששת בידי אחרי הנייד ומגלה שגם הרשת הסלולרית נפלה.
'כל דבר בעיתו,' אני חושבת במילים שאמרתי קודם, אבל לא מתנחמת בהם.
עכשיו באמת אצטרך להשאיר זאת לגורל שכן מה שגלוי לעיניי במשחק הוא רק שם המשתתף שלו , גילו, ורובע מגוריו.
אני רוצה לשים את תמונת האביר שלו כשומר מסך ואז ניזכרת שלעולם אין לדעת מי באמת השתתף איתי במשחק הלילה.
בראשית השיחה שיקרתי לו. דיברתי בעבר עם גברים, אבל כולם היו אגרסיביים, שאלו שאלות מאד אישיות ומיהרתי לנתק איתם את הקשר.
האופן בו פנה אליי היה שונה ולכן הסכמתי לאשר אותו. מרגיש לי בלב שהוא באמת אביר.
אני רוצה לצלצל לאבא, אבל נזכרת שאין לי איך. גם לצאת מהבניין אין לי אפשרות כי הוא נעול.
אני מרגישה חוסר שקט גדול.
אני יודעת שהלילה היסרתי את אבני החומה שהגנו על ליבי וכעת היא נשארה פרוצה.
הלב שלי האיץ פעימות ואין לי שמץ של מושג איך למצוא אותו. 'מה אני אמורה לעשות, להצטרף לכל משחק?'
'אם משהו צריך לקרות הוא יקרה,' אני מדברת. אם נגעתי בו הוא יחפש אותי גם.
אני עוצמת עיניים ונרדמת. אני מתעוררת בבהלה כאשר החדר מוצף אור. אני פוקחת בקושי את עיניי
מסתכלת על השעון ומנסה להבין מה קורה.
השעה שלוש לפנות בוקר.
ואז אני נזכרת במשחק. האם אס השאיר לי הודעה?
