אני מחייכת אליך
חיוך מתוק כזה
כאומרת:
"הכל בסדר."
"תקשיבי,"
אתה אומר לי.
עיניך מצטמצמות,
מרוכזות בי.
אני ממתינה לשמוע
מה תאמר.
אתה ממשיך לשתוק
ורק מסתכל בי.
עיניך מטיילות בתוכי,
הופכות לי את הבטן.
"אני מקשיבה,"
אני לוחשת לך.
"את יודעת,"
אתה אומר
ולא מסיר ממני
את עיניך.
אני מתרגלת איפוק
ומחכה למילים שלך.
"את יודעת
ששום מסיכה
לא תוכל להסתיר אותך
ממני."
ב.א.