גם מעבר למסך הדומם
אני שומעת את קולך,
רואה את פסיעותיך.
אצילות ,
נחפזות,
כמו של פנתר שחור
רב עוצמה
שיודע
שאני באה עם הלב.
אתה נסחף אחריי
למרות שמשתוקק להתפרץ.
"בואי נשחק,"
אתה מבקש
"במשחק האותיות."
"אלף," אתה אומר.
"סטופ," אני אומרת.
ומרגישה
את המסך הקר
מתמלא בחיוכך.
אבל אתה,
לעולם לא תודה
שצדקתי.
ב.א.