אני זוכרת את היום ההוא במדויק.
הוא היה שרוע על מיטה, ואני התיישבתי בצידה השני,
כשאמרתי לו שאני רוצה לספר לו משהו.
התרגשתי, הלב שלי החסיר פעימה,
עמדתי לחשוף בפניו סוד,
שלא היה לו מושג על קיומו.
וכך מצאתי עצמי מגלה לו שאני כותבת.
זה היה כמה חודשים אחרי שיצרתי
את עולם #משחקי_הבקבוק.
הוא הקשיב לי,
והמילים נבעו ממני ללא מעצור.
וכשסיימתי הוא אמר שהוא נפעם
מהסיפור שרקמתי.
מאז העזתי לחלום.
לא כל חלומותיי התגשמו,
וכנראה שכך זה אמור היה לקרות.
דווקא כשהתחלתי להשיק את האתר באנגלית,
מישהו פרץ אליו ומחק חלק מתוכנו.
היום עלה כזכרון עוד פרויקט שנגנז
ואולי יום אחד יחזור לחיים.
ואני,
אמשיך לרקום חלומות.
יש שיאמרו שהכתיבה היא בריחה,
ואני אומרת שעבורי
היא אי השפיות שלי
בתוך כל אי השפיות של העולם.
ואם אני מצליחה להביא את טעימה
ממנו אליכם
אשריי.
בר💗