לכולם היה ברור שסקיילר, היורש של משפחת סינקלייר ילך בדרכי אביו וסבו, וילמד באוניברסיטת הרוורד בפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים.
הוא הפתיע את הוריו כשהודיע להם שהוא התקבל ללימודים בית ספר לרפואה.
אימו איימה עליו שהם לא יתמכו בו, אם לא יחזור בו.
"לא ביקשתי שתממנו את לימודיי. אני יכול להשיג בקלות מילגה שתכסה אותם, ואת הוצאות המחייה שלי," ענה לה סקיילר באדישות, מה שהעלה עוד יותר את חמתה.
"תני לו שיעשה כרצונו," אמר אביו לאשתו ברוך. הוא היה בטוח שסקיילר לא יחזיק מעמד, ויתרצה לבסוף.
שבע שנים אחרי אותה שיחה, כשקיבל את התואר, והפך להיות אחד מצוות המנתחים המובילים בבית החולים הר סיני, הם רצו להביע את תודתם לבית הספר לרפואה בו למד, וביקשו להרים תרומה נדיבה.
סקיילר ביקש מהם שלא יעשו זאת. "זה העולם שלי, ואין לכם חלק בו," הפתיע אותם בתשובתו.
עם הזמן שככו רוחות המריבה הגדולה ההיא, ושוב חזרה מערכת היחסים ביניהם להיות כפי שהייתה. לאימו של סקיילר לא היה מושג, שלמרות שהיא החרימה אותו בימיו כסטודנט, אביו שמר איתו על קשר הדוק, וזאת הסיבה שסקיילר נאות לשוב לחיק משפחתו
סקיילר בנה את עתידו הכלכלי בזכות עצמו, ובכל זאת תמיד יהיה מי שיקשור את הסיבה לעושרו, בכך שהינו בן למשפחת סינקלייר.
זכרונות הילדות הראשונים של ריילי קשורים למטבח של אימה אווה, ועטופים בריחות מעוררי תיאבון.
כיוון שריילי נולדה פחות משנה וחצי אחרי אחיה קאי, נאלצה אימה לעזוב את עבודתה במשרד עורכי הדין בו התמחתה, והתמסרה לטיפול בילדיה הקטנים. אימה שאהבה לבשל, הפכה את תחביבה למקור פרנסה, והייתה מכינה בביתה ארוחות מושקעות לאירועים פרטיים.
בזמן שילדים אחרים שיחקו בחימר ופלסטלינה, אהבה ריילי לשחק עם הבצק. בהתחלה אימה לא התלהבה מהמשחק של ריילי, כיוון שהרגישה שראוי היה שהיא תשחק עם משחקים שרכשה עבורה, אבל ריילי שכנעה אותה שהיא ממש נהנית ללוש את הבצק, בעיקר כשבסופו של תהליך, היא זכתה לטעום אותו, מה שלא היה קורה לו שיחקה עם חימר.
ריילי הייתה תלמידה שקדנית, והצטיינה בכל מה שעשתה. מידי יום היא מיהרה להכין את שיעוריה, ואחר כך הציעה לאימה עזרה בבישול.
עם סיום לימודיה התלבטה ריילי באיזה מסלול לימודים לבחור.
"מה את באמת רוצה לעשות?" שאלה אותה אווה.
"אין לי חלומות מאמי, אני לא מאלה שיכולים ללמוד כל מה שהם רוצים. הלימודים מאד יקרים," ענתה ריילי בטון רגוע.
אווה ליטפה את ראשה של בתה. "מיום שנולדת אביך השקיע עבורך כספים, כדי לממן את לימודייך באוניברסיטה. אני מבקשת שתבחרי במקצוע שליבך רוצה."
"אני רוצה להיות רופאת ילדים," לחשה ריילי.
עיניה של אווה התמלאו דמעות. המילים שאמרה ריילי צצו ועלו לנגד עיניה.
*
"אני מצטערת שלא הצלחנו להציל אותך," לחשה ריילי לאחותה, בעומדה מול הארון הפתוח של אחותה הקטנה לין, "אני מבטיחה לך שכשאהיה גדולה אני אהיה רופאה, ואעשה הכל להציל ילדים קטנים מגורל דומה."
ריילי הייתה בת שש, ולין תשאר לנצח בת שלוש.
*
