והגדת לבנ(ת)ך…
קשה לחגוג את חג החרות,
כשיש מבני עמך שחרותם נלקחה בכח.
לא פשוט לחיות בסביבה עויינת,
כאשר העבר הרחוק,
זה שעבורו נטבעו המילה
'לא נשכח,'
מתעורר לחיים לנגד עיניך.
מילים רבות איבדו מערכן
במאתיים ויותר הימים שעברו.
ובדיוק לשם כך,
היה עלינו לקיים את 'והגדת לבנ(ת)ך,'
כדי שידעו –
את זכותינו על הארץ הזאת,
את ההיסטוריה הארוכה של העם שלנו,
את 'בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו,'
כדי להפיח בהם תקווה,
שעוד ישובו ימים טובים מאלה,
למרות שכל כך קשה
להאמין בכך.
ונדמה שגם הטבע מתבייש
במעשי האדם,
האביב מתמהמה,
והאדמה רועשת,
ומציפה.
ולמרות הכל
עלינו לקוות,
שהשמש תזרח מעלינו
לטובה.
בר