בסיומו של סוף השבוע הרגשתי
שתמו כוחותיי.
לא היה בי יותר כח להילחם
ברוחות שנושבות עליי
מכל עבר.
לפעמים צריך שיקרה דבר קטן
ולא בעל חשיבות כה רבה,
כדי ש'הקש ישבור
את גב הגמל.'
ושם הייתי.
הרגשתי שאין טעם
שאכתוב עוד סיפורי אהבה
על רקע המלחמה.
הרגשתי שאין עוד טעם להמציא
את המציאות
מול מה שקורה.
הסיפור לשבוע זה כבר היה
מתוזמן להתפרסם,
וזה של שבוע הבא היה
באמצע כתיבתו.
והרגשתי שזהו.
דווקא מהמקום הנמוך הזה
שאבתי כוחות,
ואז קרה מה שקרה.
אין ספק שזה אסון גדול.
ובעקבותיו יש לי בקשה.
תשקלו מילים,
המנעו מהפצת מידע,
גם אם הוא אמת לאמיתה.
תנו לגורמים המוסמכים
לספר במילותיהם מה קרה.
למען משפחות הנופלים, הנפגעים,
והנעדרים.
וגם ,
כי יש שמקשיב מאחורי הדלת…
שנדע ימים שקטים.
בר
#PIXABAY