אנאבל
אני מתקשרת ללואיז בטלפון. פטריק עונה לי ומבשר לשימחתי שלואיז ילדה.
"אני מתרגשת בשבילכם. תמסור לה ברכות ממני," אני אומרת בהתרגשות.
"יש משהו שאני יכול לעזור?" הוא שואל.
"רציתי שהיא תדע שאני משתמשת כעת בשרותי 'הנמר' כיוון שיש מי שמבקר את ה'ממלכה' שלי," אני אומרת לו.
"את יודע מי?" הוא מתעניין.
"כן. אני מניחה שאני יודעת גם למה. אני חייבת להשיג הוכחות לפני שאני פועלת," אני עונה לו.
"אם כך, אני אפעיל גם מהצד שלנו את התוכנה," הוא עונה לי.
"שלושה שמות מעניינים אותי," אני אומרת ולא מפרטת.
"אני מניח שאת צודקת, כיוון ששלושה פעילים שם כעת," הוא אומר לי.
"אני מבקשת לדעת האם הקשר הוא רק בין שני הגברים, או ששלושתם יחד במעגל אחד," אני שואלת.
"את יודעת את כל התשובות. אומרים ששלושה בקשר זה צפוף, מסתבר שלא," הוא מתבדח איתי, דווקא בגלל שהוא קולט כמה חמור המצב.
"את יודעת תחת מי הם חותרים?" הוא שואל.
"אני איתו," אני עונה לו.
"אני מבין כעת את הרצון שלך לשחרר את 'החיה' לחופשי. הנמר משיג לך כל מה שאת צריכה. זה גובל בפלילים. זה הרבה יותר מורכב ממה שאת חושבת. זה לא רק שלושתם. גם אנשי המקצוע שותפים.
קשה לי להבין אנשים שמשתתפים בתרמית. הם חושבים על המשרה שלהם, אבל למעשה לא רק שהם מסכנים את עתידם המקצועי, אלא את חרותם," אומר פטריק בעל בית התוכנה שמתמחית בריגול תעשייתי.
"לואיז מוסרת שהיא שמחה לראות שהתוכנה עובדת ביעילות רבה. אני שולח כעת להדפסה תמלילי שיחות. תאמרי לי להיכן לשלוח לך אותם. אני מעלה אותן גם לענן אבל רוצה שיהיה עותק מהן בידך. עורך הדין שלכם יודה לך על כך, זה ייקל על עבודתו מאד."
שעתיים עברו
מאז השיחה שלי עם פטריק. השליח מוסר לידי מעטפה עבת כרס ובה התמלילים שהבטיח פטריק להמציא לי. לבקשתו של קונור המסמכים נשלחו גם לעורך הדין שלו כריס ברוקלין.
קונור ואני יושבים בפינת האוכל וקוראים את החומר בזמן שהוא מתקשר לכריס.
"האם יש דרך לבדוק האם הם הורידו חומר מהמחשב המרכזי למחשב האישי שלהם?" שואל כריס
אני מתקשרת שוב לפטריק ושואלת אותו.
"כפי שאמרתי לך לואיז אחרי לידה. אני אבקש מאחד המתכנתים שמכיר את תוכנת הנהלת הספרים להגיע אליך. הוא יבדוק את המערכת ויבצע כל שתבקשי. אני סומך עליו בעיניים עצומות. הוא יודע להיות דיסקרטי," מבטיח לי פטריק.
קונור
"אני יושב לקרוא את התמלילים. אני אכנס למרכזי המידע לראות מה כתוב על החברה שלך," אומר כריס.
"אנאבל כבר הורידה לי את כל החומר. אני שולח לך אותו," אני אומר לו, "אין לך מושג איזו אישה מבריקה היא. היא חושבת כמה צעדים קדימה. היא כל הזמן מדהימה אותי."
"כשאתה שולח חומר תדאג שלא תהיה מחובר למערכת של המשרד," אומר כריס, "אני רוצה להיות בטוח שאין עליך מעקב."
"המחשב שלי חדש. הוא לא היה מעולם בידי המתכנתים של המשרד. בכל מקרה אדאג שהמתכנת יסרוק אותו. אבקש מאנאבל שעובדת גם היא עם מחשבה האישי ולא מחוברת לתוכנה של המשרד, שתשלח לך את הכל," אני אומר ומבקש מאנאבל שמייד מבצעת את בקשתי.
"תפתח את הרמקול אני רוצה לדבר איתה," מבקש כריס.
"ספרי לי מה את יודעת," הוא פונה אליה.
"אי הסדר הוא בלתי יאומן. ניסיתי להתחקות אחרי המקור שלו, אבל נמנעה ממני גישה לשנים הקודמות שזה ממש לא תקין. בהנהלת חשבונות שנה קשורה לקודמתה.
כשקונור התחיל לשאול שאלות, הבנתי שמשהו הרבה יותר חמור קורה פה.
אנחנו יודעים שקלייב לקח את דוחות הויזה של קונור שמשולמים בהוראת קבע מהבנק והגיש אותם כהוצאותיו האישיות. לא רק, הוא דרש שישלמו לו עבורן, למרות שכפי שאמרתי הן משולמות לחברת ויזה ישירות מהבנק.
קונור לא מופיע ברשימת המנהלים מקבלי המשכורות מהטעם הפשוט שהפסיקו לשלם לו משכורת. כיוון שלא חשד שדבר כזה עלול לקרות, הוא לא עקב אחרי חשבון הבנק השלו. שכר הדירה ששולם לו מידי חודש כיסה את הוצאותיו הפרטיות כך שמנהל הבנק שלו לא טרח להודיע לו על כך. אני מניחה שהוא חשב שקונור יודע זאת," מספרת אנאבל לכריס בקצרה את מה שהיא יודעת.
"קלייב חשד שאנחנו מדברים, אבל לשימחתי אנאבל קולטת אותי ושיתפה פעולה עם הסיפורים שהמצאתי לו," אני מוסיף.
"אני מנסה להבין איך זה שאתה בעל החברה והשותף הבכיר, אני זוכר גם שבידך שישים אחוז שזה אומר שאתה בעל השליטה ואי אפשר לאשר דבר בלעדיך, פתאום לא קיים בחברה," מהרהר כריס בקול.
"אגב, אני נמצא בימים אלה בניו יורק בגלל לקוחה שלי. אני מחכה לשמוע מה אומר המתכנת. תהיו איתי בקשר כשהוא יגיע," מורה לי כריס.
"פתאום עולה לי משהו בראש," אומרת אנאבל מהורהרת. היא שותקת לרגע ואנחנו ממתינים לשמוע על מה היא חושבת.
"אנחנו יודעים שהדירה שקונור קנה הייתה שייכת לאישתו של קלייב," היא ממשיכה ושוב מפסיקה.
"את חושבת מי מימן את הקנייה עד כה?" שואל כריס.
"דווקא לא. מה שעובר לי בראש האם הוא יודע מי הקונה של הדירה שלה?" אני שואלת.
"זאת מחשבה מאד מעניינת. זה יכול בהחלט לעורר בו את המחשבה מאין היה לקונור את הסכום לקנות את הדירה. מצד שני אין לו מושג שדירתו של קונור לא נמכרה עדיין. אז בואו נחליט שהיא כבר נמכרה בעיסקה פרטית," אומר כריס
"לתושב חוץ מהונג קונג. להם אין בעיה של מזומנים, והם מוכנים לשלם כל מחיר," מפתיעה אותי אנאבל עם תשובתה.
"אמרתי לך שהיא מדהימה?" אני לא מתאפק ואומר לכריס.
"אני מסכים איתך. בהחלט מצאת לך אישה שמתאימה לך כמו כפפה ליד," הוא אומר מרוצה.
"ומי אמר שהיא אישה שלי?" אני מתגרה בו.
"ברור לי מעל כל ספק שמה שקורה ביניכם זה לא קשר בין מנהל לעובדת שלו. שיתוף הפעולה ביניכם בא ממקום אינטימי יותר, עמוק יותר," הוא אומר וגורם לאנאבל לחייך.
"אתה לא מבין מה קונור מוציא ממני," היא אומרת לכריס.
"ראיתי איך את משתפת איתו פעולה. אין לי ספק ששורר ביניכם אמון מלא," הוא אומר.
"בהחלט," אני אומר ומושיט יד לאנאבל, משלב את אצבעותיי בשלה ומקרב את כף ידה לשפתיי.
הצלצול באינטרקום הפנימי מחזיר אותנו באחת למציאות.
"אוונס המתכנת של פטריק גולד נמצא כאן," אומרת אנאבל שמאשרת לשומרת בכניסה לתת לו לעלות לדירה.
אני מחייך למראהו של המתכנת. הוא לובש חולצת בד כחולה וג'ינס קרוע. הראש שלו מלא תלתלים ארוכים שמכסים את עיניו כך שהוא צריך כל הזמן להזיז אותם. "אני יודע," הוא אומר נבוך, "אני חייב להסתפר. אבל אתה יודע איך זה, אני מסיים לעבוד ורוצה לשחק במחשב ולכן דוחה את המפגש עם הספר."
"למה שלא תאסוף אותו עם גומיה?" מציעה אנאבל.
"זהו, שהורדיתי אותה ואני לא יודע איפה," הוא עונה לה ומחייך חיוך מבוייש. אין ספק שנוכחותה משפיעה עליו.
'על מי לא?' אני חושב לעצמי. אני התאהבתי בה בשנייה.
אנאבל קמה ומביאה לו גומיה ומייד לוקחת פיקוד בעודי מדבר עם כריס. היא מבקשת ממנו שיסרוק קודם כל את המחשבים לראות שאין עליהם מעקב.
"הם נקיים כמו שלג צח," הוא אומר לה.
"השאלה הבאה שלי אם יש מישהו שהוריד חומר ממנו מחוץ למערכת," היא ממשיכה לתת לו הוראות.
אני מביט בהתפעלות במהירות הבלתי נתפסת של אצבעותיו שמרחפות מעל המקלדת.
"מחוץ למערכת קיימות הורדות לענן אחד שנקרא בשם המקורי אושיין. פרט לכך שיש היום ענן נוסף שהוא.. הענן שלך. מה שנעשה קודם כל זה ננטרל את אושיין מהמערכת, נחליף לו את השם וננתק את הקשר האוטומטי שלו למערכת. "תבחרי לו שם," הוא מבקש.
אנאבל מקמט את מצחה, נושכת את שפתיה ומחייכת. "PINKROSE22"
"אתה יודע למה," היא לוחשת לי ומרימה עיניה לעבר הוורד הוורוד שקיבלה ממני ונמצא כעת באגרטל על הדלפק במטבח.
כריס עדיין על הקו ומקשיב למה שקורה."תשלח לי את הכתובת שלה," הוא אומר לי, "אני מזמין פיצות. פתאום יש לי רצון בלתי מוסבר לפיצה. איזה להזמין?"
"מה בא לך?" שואלת אנאבל את אוונס.
"כל בצק שיש עליו רוטב פיצה, גבינה ועוד משהו , טוב בשבילי. וכמובן משקה קר," הוא אומר.
"בירה אולי? יש בירה צוננת במקרר," היא אומרת.
"אם את מזמינה, אני לא יכול לסרב," הוא אומר.
כנראה שניכר על פניי שאני לא מרוצה מהפלירטוט הסמוי שלו. "מה בשבילך אהובי?" היא שואלת אותי בעודה ניגשת להביא את הבירה.
אני הולך בעקבותיה. "אני כזה שקוף?" אני לוחש לאוזנה.
"לעולם לא אתן לך סיבה לפקפק בקשר בינינו," היא לוחשת לי חזרה, "אני אישה של גבר אחד, ורק שלו."
"אם כך אני בר מזל," אני אומר.
"לא היית בוחר בי אם לא הייתי כזאת," היא אומרת.
”אני מניח שאת צודקת," אני עונה.
"מניח?" היא נוזפת בי.
"אני יודע שאת צודקת," אני אומר.
"מה שאנחנו יודעים כעת," מדבר אוונס תוך כדי שהוא מקליד, "שאיש לא יכול להכנס לענן של החברה. עכשיו אני נועל את השמירה האוטומטית אליו בלבד ואין עוד אפשרות לעשות גיבוי מקורי אלא דרך הענן.
אני גם משאיר את השםהחדש של הענן סמוי מהעין. מה שיקרה כעת הוא שכאשר מישהו ינסה לשמור חומר הוא ידרש לתת סיסמה שלא תעבוד פרט לסיסמה שנקבע עכשיו.
"עכשיו תורך לקבוע מה סיסמת הכניסה," אומרת לי אנאבל.
"09HORIZON – אופק מתקשר לאושיין ו 09 הוא החודש," אני מסביר את בחירתי.
אני רואה את החיוך המרוצה על פניה של אנאבל.
"השלב הבא שאני מבקשת הוא שקונור יקבל התראה על כניסות למערכת החשבונאות," אומרת אנאבל.
"יש אפשרות לשלוח את זה לצ'אט הפרטי של שנינו?" אני שואל.
"שזה מזכיר לי שאני צריך להצפין אותו, שאיש לא יוכל לקרוא את ההודעות בינכם," מהרהר בקול אוונס.
הצלצול באינטרקום מבשר על בואו של כריס ברוקלין לבניין.
מייד כשאני פותח לו את הדלת ממלא את חללה כניסה ריח של פיצות טריות.
אני מספר לו בקצרה מה שעשינו עד כה.
"האם זה אומר שאתה יכול להעביר לצ'אט המוצפן התראות של שיחות אישיות לאנשים מסויימים?" שואל כריס.
"אני יכול להתריע על כל שיחה פרטית, או כמו שביקשת לגבי אנשים מסויימים," עונה לו אוונס ולוטש עיניים לעבר מגשי הפיצה שהניח כריס על השולחן.
"בואו נעשה הפסקה ונשב לאכול," מציעה אנאבל. היא רוצה להביא צלחות אבל שלושתינו כבר אוחזים כל אחד במשולש פיצה ומתחילים לאכול. היא מושכת בכתפיה ומתיישבת לאכול איתנו.
"אני רוצה לתת לך קוד מיוחד," אומר אנווס כשהוא נוגס בפיצה ומושך ממנה בהנאה את הגבינה המותכת, "קוד שאיש לא ידע מה תוקן במערכת ומתי כיוון שלא תחתמי עוד את ראשי התיבות של שמך."
"אתה בהחלט מכיר את הנושא," מחמיאה לו אנאבל בזמן שהיא מניחה את ידה על רגלי.
"אני בהחלט מתרשם מהמקצועיות שלך. פטריק צדק בכל מה שאמר עליך," אני מוסיף.
"תודה," הוא אומר לו, "נעים לדעת שמעריכים אותך."
אנחנו מסיימים לאכול ואוונס מסיים לתכנת את השינויים הנוספים שביקשנו ממנו לעשות.
הוא מתקשר לפטריק להודיע לו שסיים את עבודתו. "אני רוצה להישאר כאן. יש לי הרגשה לפי הפעילות שראיתי, שינסו להיכנס הלילה שוב למערכת."
"אני סומך עליך," עונה לו פטריק, "תתקין את החיה על מחשב שלו."
"מעולה," אומרת בשקט אנאבל.
"על מה הוא מדבר?" אני שואל אותה.
"זוכר שאמרתי לך שיש תוכנה לא מופצת בשוק? היא יחודית לבית התוכנה הזה. אני יכולה לאמר לך שזאת תוכנה שתתריע על כניסת אנשים לא רצויים למחשב. מאחר ועכשיו אתה מקבל התראות על הכל, היא תגן גם על מערכת החשבונות."
"אני אסתפק בכך שאת יודעת בדיוק מהי," אני אומר.
אנחנו יושבים ומדברים. אני משתף אותם בחוויות מארבע שנותיי בהונג קונג, אבל אוזנינו כרויות כל הזמן להקשיב לנעשה על גבי המסכים.
"ידעתי!" קורא אוונס בתחושת נצחון, "הזוג המלכותי מר סטון והגברת לורה מנסה להכנס למערכת ללא הצלחה. אני מציע שתכבה את הנייד שלך," הוא אומר לי, את תשאירי אותו פתוח." אין לי ספק שהוא שוחה בעולם הריגול התעשייתי כמו דולפין במים.
הוא מביט מרוצה בנסיונות הכושלים של השניים להכנס. בהתחלה זאת לורה שמנסה, מייד אחריה גם קלייב. "אתה רשום כלא פעיל כעת בצ'אט וזה מוציא את קלייב מדעתו כי אינו יכול ליצור איתך קשר.
ועכשיו הם מחפשים ליצור איתך אנאבל קשר אבל גם את לא פעילה. אני מהמר שעוד שלוש-שתיים-אחת.. "
הוא צדק. הטלפון מצלצל ושמו של קלייב מופיע על הצג.
"תחליטי מהר האם הוא מעיר אותך מהשינה או את במסיבה?" אני אומר לאנאבל.
"היא עונה לטלפון ומזייפת פיהוק גדול. "מה השעה כעת?" היא ממלמלת, "מי זה?"
"מה את משחקת איתי. לא ראית את שמי על הצג?" הוא יורה לעברה.
"קלייב?" היא אומרת ומחניקה עוד פיהוק. "מה השעה? אני לא מאמינה כמעט חצות או שאני טועה?"
"מה עובר עלייך?" הוא אומר לה בכעס.
"מה עובר עליי? השעה אם אני רואה טוב כמעט חצות, אתה מעיר אותי מהשינה," שוב היא מפהקת, "ויש לך את החוצפה לכעוס עליי?"
"עם מי את ישנה?" הוא אומר כבקול צווחני.
"סליחה?! מי אתה חושב שאתה? אני עובדת חברת כח אדם במשרה חלקית אצלך. זה לא עניינך עם מי אני ישנה, בהנחה שבאמת יש פה גבר. האמת היא שאני כעת לא עם אחד עם שלושה, וכל אחד מעלף יותר מהשני," היא אומרת לו לתדהמתינו.
"יש בעיות עם המערכת," הוא ממשיך בטון כועס.
"רגע אני אשאל את אחד משלושת הגברים שלי אולם הם יכולים לעזור לך. תגיד לי אין לך איש אחזקה שמטפל לך בבעיות בבית? על איזה מערכת אתה מדבר בדיוק?" היא מעמידה פנים שאין לה מושג על מה הוא מדבר, שום מחניקה פיהוק בקול רם, "אני לא מאמינה שאתה מעיר אותי בגלל בעיות בביתך," היא ממלמלת כאילו לעצמה.
"את ממש הזויה. אני מדבר על המערכת של המשרד," הוא צועק עליה.
"אני הזויה או אתה שמעיר אותי משינה בחצות כי במשרד, שאם אני לא טועה לא פתוח בחצות, יש בעיה עם המערכת. מה אני נראית לך טכנאית? ואני זאת שהזויה," היא מרימה עליו את הקול באופן שמפתיע גם אותנו.
"בסדר, בסדר," הוא עונה לה בקול חסר סבלנות, "תגיעי מחר בשבע למשרד," הוא אומר.
"נראה לך? לא מספיק שהלכה לי השינה עכשיו בגללך ולא תהיה לי ברירה אלא לצפות בתוכניות טראש בטלוויזיה כדי שאוכל להירדם, כי אם מעירים אותי מהשינה אני לא נרדמת בקלות, תאמין לי שאני מכירה את עצמי וזה קרה לי לא פעם,אז באמת נראה לך שאגיע בשבע בבוקר? תגיד תודה אם אגיע בעשר. וקלייב, אל תתקשר אלי יותר בשעה כזאת," היא אומרת ומזייפת פיהוק ארוך.
"סיימת?" אני מסמן לה בידי.
"התעייפתי ממנו," היא אומרת.
"את התעייפת? אנחנו לא נשמנו עם המשפט הבלתי נגמר שלך," אני צוחק ואוונס וכריס מצטרפים אליי.