אני לא יוצאת הרבה מהבית.
המשרד שלי הוא בבית,
וגם פינת הכתיבה שלי.
אתמול היה לי יום מאד צפוף,
שזה די אופייני אצלי
ליום הראשון בשבוע.
בצהריי היום כשסיימתי
את מטלותיי,
אמרתי לו שאני זקוקה לאוויר.
בחוץ מזג אוויר סתווי,
מנוקד בטיפות גשם.
"בא לי איקאה,"
אמרתי לו,
אחרי שחודשים רבים לא היינו כאן.
רציתי לקבל השראה
לשינויים שעורכת בבית.
אני אוהבת לשבת ליד חלונות הגדולים
ולשקוע בסיפוריי.
הלכתי לקחת קפה
ופתאום הופיע לנגד עיניי
העולם החדש.
מדפים כמעט ריקים באמצע היום,
גם מגרש החניה מאד דליל.
כאילו החיים שהיו
לא יחזרו עוד.
ואולי, זה רק נדמה לי,
כי אני רגילה לחמימות הנעימה
של הבית.
בר