הרהורים של שבת בצהריים…
?
לפעמים בא לי
ללכת לאחור עם הזמן.
לא כדי שמניין שנותיי ייספר
לאחור,
אלא כדי שדברים ישובו להיות
פשוטים יותר.
?
שלא תבינו לא נכון,
אני מאד נהנית ביום יום
מהקידמה.
אבל לפעמים,
לפעמים זה מוגזם.
?
כמו למשל החיבור הדביק
לטלפון הנייד.
כל כך דביק,
שהוא הופך מרכז העולם,
ולא מי שאתה מחובר אליו.
?
לאחרונה ממש בא לי
לחזור להדפיס במכונת כתיבה.
לא כזו אלקטרונית,
אלא כמו פעם ממש.
?
לכן התחלתי לחפש אחת.
דווקא מצאתי כזאת ידנית כמו שחיפשתי,
כי אל'טרונית זה כבר לא אותו דבר.
ארבע מאות דולר,
צבעים לא משהו.
?
פתאום זה היכה בי.
אני כל כך רגילה להקליד על מחשב
עם מקשים באנגלית,
ששכחתי שבמכונת כתיבה אין אופציה
להחליף שפות.
?
אז חזרתי למציאות.
בר
Image by press ? and ⭐ from Pixabay