זה אתה!
זו לא אני….
עכשיו כשהם לא ביחד,
הוא חוזר אט אט
לשפיותו.
כל כך הרבה פעמים
אמרה לו:
"זה אתה!
זו לא אני…."
והוא התחיל לחשוב ש..
אולי
אולי
אולי
יש משהו בדבריה.
היום כשהם לא יחד,
הוא מבין.
זו היתה היא!
זה לא היה הוא…
פתאום הוא נושם יותר טוב,
שמח יותר,
הבית שלו נעים יותר,
ובעיקר
בעיקר
בעיקר
שלו יותר.
אין בו שום דבר שמרמז ש..
זה אתה!
זו לא אני….
להיפך.
הוא קם בבוקר,
מסיט את התריסים,
מביט על הנוף המדהים
הנשקף מחדר השינה שלו
ומרגיש מ א ו ש ר.
עכשיו זה הזמן שלו
לאהוב את עצמו.
בלי מסיכות,
בלי חששות,
פשוט לאפשר לעצמו
להיות מי שהוא.
ב.א.