"את מבינה,"
הוא אומר לי….
אני מספרת לו על הערה שקיבלתי
על סיפור שהעליתי
שטוענת שהדיאלוגים ארוכים מידי.
"כל אחד אוהב את זה אחרת,"
אני אומרת לו,
(אני אומרת לו,
לא מתלוננת,
רק משתפת.)
"יש כאלה שאוהבים
מילים מתומצתות,
(כבר נאמר לי כך
על ידי אנשים בעלי בעיות
קשב וריכוז)
וישנם כאלה
שכמה שכותבת יותר
זה לא מספיק להם,
והם בעצם רוצים
לקרוא ספר."
"את מבינה,"
הוא אומר לי,
"זה בדיוק כמו
שעושים אהבה.
יש מי שממהר
לסיים את זה,
ויש מי שאוהב
לאהוב כל הלילה.
ומי אני את יודעת.
אז תמשיכי לכתוב סיפורים
ארוכים…"
תמיד הוא מוצא את המילים לפשט לי
את הדברים.
ב.א.