קירות חלקים

*
היא היתה ילדה טובה,

עם לב רגיש שמקבל את כולם.

היא נהגה לצאת לשדות

ל שחק עם חבריה בשדה סמוך לביתה.

עכשיו,

כשהאביב הגיע,

היא יצאה איתם לשדה עטור הפרחים.

היא אהבה להשתולל איתם,

אבל גם היתה זהירה.

תמיד הזהירה אותם

מפני הבורות הפזורים בשטח,
אבל הם לא הקשיבו לה,

הם היו עסוקים במשחקיהם.

ואז קרה

מה שהיא פחדה ממנו

ביותר.

אחת מחברותיה נדחפה לבור

על ידי ילד פרחח.

היה לה ברור

שהיא חייבת להציל אותה.

זה לא היה הזמן לומר לה

"אמרתי לך."

היא לקחה חבל

וירדה אחריה לבור.

קירות הבור היו מלאים

בטחב ומים מלוכלכים,
וכאשר נגעה בהם

הרגישה שידיה מחליקות.

החבל היה קצר מידי

והיא לא יכלה להגיע

לילדה שנפלה.

מצד שני

 בגלל הקירות החלקים

התקשתה לעלות חזרה
למעלה לקבל עזרה.

**

נחזור לזו שלמטה.

עכשיו

כשהיא כבר בקרקעית הבור,

אחרי שהתאוששה מההלם

היא מחפשת בעצמה פתרונות

מה לעשות.

 

כי סתם לצעוק זה לא עוזר.

רוצה לומר-

 שאם להתמוטט,

אז עד למטה.

כי משם אפשר לעלות.

ואלו הילדה הטובה

היתה תקועה בין לבין.

היא היתה במצוקה לא פחות.

היא עודדה את חברתה,

ניסתה להתקרב עוד אליה,

 ועם זאת לשמור על עצמה

שלא תיפול.

 

היא החליטה שאולי תנסה

 להסיר מתוכה את כל המועקות,

כך תהיה קלה יותר,

והדבר ייקל עליה לטפס  

מעלה.

היא שלפה אותן

אחת אחת

מתוכה,

וביציאתן

הפכו לדמעות

ששטפו את הקירות.

 

משב רוח קר

שחדר לבור

ייבש את הקירות

והיא מצאה את עצמה

מטפסת בקלות

להזעיק עזרה.

**

בר 

 

Image by Ryan McGuire from Pixabay