אני מרגישה את רוחות השינוי
נושפות בעורפי.
דברים קורים בזמנם
אבל עדיין זקוקים לדחיפה קלה.
יש לפנות להם מקום
כדי שיקרו.
מצאתי עצמי עומדת מול אחת המשימות
המורכבות שחוויתי,
מותשת, חסרת יכולת לזוז,
אפילו אמרתי בקול-
"אני לא יכולה."
הרגשתי שאני נדחפת על ידי יד בלתי ניראת
לסיים אותה.
בסופו של היום שוב נשמתי,
כשמסע כבד הוסר מעל כתפיי.
וכשזה קרה,
הכל התחיל להתבהר.
ככל שפיניתי מקום,
הפרידה מאנשי העבר,
לא רק שלא כאבה,
אלא לא הייתה מורגשת כלל,
כי במקומם נשבו רוחות חדשות
של תקווה.
בר
?
החורף ממשיך לסעור כאן.
לא יורד הרבה שלג, והטמפרטורות מתנדנדות
(היום היו עשר מעלות פלוס!)
ראש ממשלת המחוז הודיע על הקלות כמו הסרת הדרכון הירוק,
ועוד רבות אחרות.
יש הרגשה שיום אחד כל זה ייגמר.
?
בסוף השבוע נחגוג במחוז אונטריו את יום המשפחה,
שמצויין בנפרד מיום האם ויום האב.
לכבודו יהיה לנו סוף שבוע ארוך. (כולל יום שני.)
יום משפחה שמח לכל חבריי כאן בארץ הכפור.
?
מאחלת
שתהיה השבת
חמימה ונעימה,
רגועה ושלווה,
מלאת אהבה.
בר
???