כשהיא רחוקה ממנו,
היא עומדת,
ידיה פרושות לשמים,
וצועקת לו
את אהבתה.
כל כך חזק היא צועקת,
שמילותיה נפרדות
לאותיות,
והאותיות הופכות לפרודות,
והן קלות כנוצה.
הן מתאחדות שוב למילים,
אי שם בממלכת שמים.
ומשם הן עפות אליו
עם הרוח,
בימים שהוא צמא
לשמוע את קולה.
בר