מילה
אני מרגישה מיד בנוכחותו של 'דימטרי', ומחניקה חיוך כשאני מריחה את מי הגילוח שהתיז עליו בנדיבות.
"פתיין שכמוך," אני אומרת לו בחיבה.
"תראי למה הפכת אותי," הוא עונה לי בחיוך.
"תכיר את 'רומיאו' שלי. הגבר שהלב שלי בידיים שלו."
"אני בטוח שאתה יודע איזה אוצר יש לך ביד. כולנו מעריצים שלה, אבל אל דאגה היא הציבה לנו גבולות ישר כשהגיעה כך שאתה יכול לסמוך עלינו בעיניים עצומות."
"אני לא יודעת למה הוא נראה לכולכם חסר בטחון. אם יש משהו שלא חסר לו זה בטחון עצמי. הוא בהחלט גבר שיודע מה הוא שווה," אני אומרת. הפעם המילים הן לא עבורו אלא לאוזני החיילים שלי, "זה מה שמשך אותי אליו."
"מה תפקידו בכח?" הוא שואל.
"בוא נאמר שיש לנו אותו מפקד עליון וזה המירב שתשמע ממני," אני עונה לו.
"לפני ברכת הדרך אני צריך לשמוע ממך עוד טיפים," הוא אומר.
"העצה הטובה ביותר שאני יכולה לתת לך היא שתכנס עמוק לתפקיד ופשוט תפעיל את הקסמים שלך עליה. אתה יודע בדיוק איך לחזר אחרי אישה.
פתח המילוט שלך הוא 'לגלות ' לה את סודך, את העובדה שאתה אוהב גברים. למרות שמי שמתסכל עליך לא יאמין לזה.
אנחנו מכירים את כושר המשחק שלך, לכן בחרנו בך. בהצלחה."
דימטרי יוצא לדרך. עליו עוד לעבור בביתו, להוריד את הבגדים השחורים ולהתלבש כנדרש. מלווה אותו אחד העטלפים שיהיה לו צל במשימה שלו.
"בוא נלך לצפות בחדר חקירות," אני אומרת לתיאו בשקט ומסמנת לו שיבוא.
רק אחרי שאנחנו באחד מתאי הצפייה בחקירה ונמצאים לבד, ולאחר שאני סורקת את החדר שאין בו האזנה למרות שאנחנו נמצאים במקום השמור ביותר בעיר, אני מרגישה נוח לדבר עם תיאו.
"אפילו 'דמיטרי' לא מודע למקומי בארגון. הוא מתייעץ איתי בתור אחת שמתכננת פעולות ושותפה בהם," אני אומרת לו.
"אני יכול לשאול אותך משהו?" שואל תיאו בשקט, הוא כבר התרגל לדבר כך איתי כאן.
"תשאל," אני עונה.
"ההערה שלך עליי ועל היותי גבר בטוח בעצמו נועדה עבורי או עבור מי ששמע?" הוא שואל.
"היא נאמרה לאוזניהם בלבד. אני מאמינה שאתה כבר יודע מה אני חושבת עליך," אני עונה לו ומגששת אחרי ידו, "רק שתדע שעכשיו אנחנו מנותקים מכולם ואתה יכול להיות חופשי לנהוג כרצונך. אני רגילה למסיכה אבל אתה יכול להסיר אותה אם היא מציקה לך."
"אני בסדר גמור. הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה שתגרום לי להוריד אותה היא כדי לנשק אותך, וכעת זה לא הזמן," הוא עונה ואני מרגישה את החיוך על פניו למרות שאינני רואה אותן.
האור בחדר החקירות נדלק.
אין לי צורך לנחש מי יוכנס אליו. לצערי במקביל למרדף אחרי חברי המאפיה הרוסית, נאלצתי להקדיש לא מעט זמן לגלות מי הפך את עורו ופועל נגדנו.
אין לי ספק שמו של מי יעלה על ידי חוקרי המוות. מה שחשוב לנו, לשון ולי, לדעת כעת, האם היה ידוע לו מה התפקיד של שנינו בארגון.
אנחנו פועלים כל כך בדיסקרטיות שהאיש שטמן לי מלכודת לא ידע שבעצם הובל אליה על ידי.
"זה הזמן לגלות האם הקן נקי," אני אומרת.
"הצוות המצומצם שהיקמתי במציאת החפרפרת ניכנס כעת לפעולה," אני אומרת לו, "אתה חוקר מיומן ולא תתקשה להבין מה קורה."
שני גברים נכנסים לחדר החקירות בהפרש של דקות בודדות.
"הנמוך יותר הוא 'אנדרה' השני 'סבסטיאן.'," אני אומרת לתיאו. כמובן שאלה לא שמותיהם האמיתיים כך שאינני חושפת את זהותם.
♣
"מעניין למה קראו לנו," אומר סבסטיאן.
"אני לא בדיוק מבין. אמרו שהילדה נהרגה ושמעתי שאולי היא לא," אומר אנדרה.
"אתה בטוח? כי גם אני שמעתי שהיא 'איקס'," אומר סבסטיאן.
"שמעתי שהיא בגדה בארגון," אומר אנדרה ומתיישב על הכיסא של החוקר, אבל קם מייד.
הוא סורק את המראות החד כיווניות המקיפות את החדר כדי לראות אם יש בהן פעילות. אין לו מושג שיש חדר מיוחד שנסתר מעיניי כל שעל קיומו אינו יכול לדעת כיוון שהוא נמצא קומה מעל, וידוע רק לשון ולי.
"בינתיים אנחנו לבד," הוא אומר ושב להתיישב.
סבסטיאן רוכן מולו, מעיף מבט לצדדים ומדבר בשקט. "אתה רציני? אם זה נכון צריך לפעול נגדה. מעניין מה באמת היא יודעת."
♣
אני שומעת את תיאו נושף אוויר החוצה. "כמה אני שמח שחדר החקירות לא זר לי. אחרת הייתי משתגע כעת," אומר לי תיאו.
על הדלת נשמעת נקישה אחת ואחרייה שתיים. "החבר שלך בהישג יד?" אני שואלת, "זה אמור להיות שון."
אני קמה מכיסאי, ידי על האקדח ואני פותחת את הדלת בזהירות.
"זה אני," לוחש שון. העובדה שלא ציין שהוא לבד מאשרת לי שאין לי ממה לחשוש.
"משהו חדש?" הוא שואל.
"בינתיים רק מופע חימום," אומר תיאו.
"אני שמח שהצטרפת 'רומיאו'," אומר שון ומתיישב לידו, "יש לי חדשות. הזיהוי הפלילי עובד מהר מאד. לגבי ה'חפרפרת' את צדקת, זה היה רוברטו. השני הוא…היה 'מקסים הגרוזיני', הוא היה משת"פ שלנו שבטח לא ידע בדיוק מה הוא עושה." את ההערה האחרונה אמר לאזניו של תיאו. משמח אותי לראות ששון נותן בו אמון.
'רוברטו 'שלח למקסים הודעה כתובה להמשיך לנסוע ולא לחזור," אומר שון.
"אני יודעת. חשבת שלא שמתי לב? לכן הייתי מוכנה מייד לברוח מהרכב. בדיוק על זה דיברנו, כמה חסר זהירות הוא היה, וכמה אני לעומתו שמתי לב לפרטים הקטנים.
הוא חשב שאני רוצה להתמזמז איתו ולא שם לב שאני קוראת את ההודעה. לנשים יש את הדרך שלהן לשחק עם גבר.
אותו הדבר לגבי גברים, ועל זה בדיוק אני סומכת היום ש'דימטרי' יעשה."
♣
"מה בעצם היא עשתה?" מפר סבסטיאן שוב את השתיקה.
"אני אומר לך בכנות שאינני יודע. זה מה ששמעתי שרוברטו אמר. הוא כל הזמן מילמל שצריך להוריד אותה. עכשיו שאני אומר את זה בקול, זה הוא שהודיע שהיא איננה. אתה חושב מה שאני חושב?" עונה אנדרה.
"תסביר," עונה לו סבסטיאן ומגרד את ראשו.
♣
"קשה מאד לחקור כאשר המסיכה מכסה את הפנים ולשם כך נולדה שפת הסימנים. גם אצלכם זה כך?" אני שואלת את תיאו.
"אני כמוך. שם לב לפרטי פרטים. אני מניח שזה סימן מוסכם למי שצופה בהם," עונה תיאו.
♣
"איך הוא ידע שהילדה איננה אם זה לא הוא שהרג אותה?" שואל אנדראה בטון כאילו פיצח את האטום.
"עכשיו אני מבולבל. אמרת שאתה חושב שהיא כן חיה. אז מה קורה פה?" שואל סבסטיאן.
"על זה לא חשבתי," אומר אנדרה.
"אז בואו נסכם מה שאנחנו כן יודעים ואולי נצליח להבין את התסבוכות הזאת.
- רוברטו אמר שצריך להוריד את הילדה.
- הוא הודיע לכולם שהיא 'איקס.'
מה שאנחנו לא יודעים למה אמר זאת עליה. מה היא עשתה? כי אני לא יכול לחשוב על משהו שגרם לה לא להיות נאמנה לארגון. היא סיכנה עבור כולנו את חייה," מסכם את הנושא סבסטיאן.
"הוא אמר שהיא מרחרחת יותר מידי סביבו וזה מסוכן, כי היא עלולה לגלות דברים שהיא לא צריכה לדעת," אומר אנדראה.
"מה אתה אומר!" קורא בפליאה סבסטיאן, "אתה מבין על מה הוא דיבר?"
"העניין הוא שבעצמי ראיתי שהוא מתנהג מוזר, כאילו הוא מסתיר משהו, אבל אף פעם לא ממש תפסתי אותו עושה משהו שיכולתי לדווח עליו," אומר אנדרה, "הייתי צריך לספר למישהו. אני אוכל את עצמי שלא עשיתי זאת. אם יתגלה שהיא באמת איננה אני לא אסלח לעצמי לעולם."
♣
זה שנכנס כעת לחדר החקירות הוא גבר מבריק. לא מאחלת לאף אחד להחקר על ידו. הוא ערמומי מאד. שון ואני קוראים לו 'פוקסי' בגלל ההתנהגות השועלית שלו.
"אני מקשיב לשניכם," הוא אומר לאנדרה וסבסטיאן ושותק לרגע.
♣
"אנדרה, יודע יותר ממה שהוא מספר," יורה מייד תיאו.
הייתי כל כך מרוכזת במשחק בין שני הגברים בחדר שלא שמתי לב לשפת הגוף הקשובה של תיאו.
אני מצביעה על לוח שממוקם מתחת לחלון. הימיני מספר אחד פותח את הרמקול כך שדבריך נשמעים לאוזני כולם, השמאלי מספר שלוש הוא הקשר הישיר שלך לחוקר.
הוא ממתין שאספר לו מהו האמצעי. אני מסמנת שלילה. עדיין לא הגיע הזמן של שתיים.
"פוקסי לא יודע מי משניהם שתול. זה נעשה בכוונה תחילה, כדי שהחקירה תעשה משיקולים טהורים," אני מסבירה לתיאו, "אתה מוזמן לקחת פיקוד להיכנס לכל תדר כרצונך."
"נראה לי שאתאפק עוד זמן מה. אני רוצה קודם ללמוד את פוקסי."
אני מסתכלת על הגבר שלי. ההערצה שלי אליו גדלה כל הזמן. אמנם יש לי חושים של חית טרף, אבל אני רגילה להתנהל בשטח, לפתור בעיות במקום.
תיאו חי את חדר החקירות. שפת הגוף שלו משדרת שהוא רואה את הניואנסים הקטנים של כל תנועת גוף. אני קולטת איזה ידע עצום יש לו.
אמנם אבא רוצה להוציא אותנו מכאן, אבל בעצם מה שמפריע לו ששנינו חשופים בקו האש.
כאן אנחנו מוגנים. יותר ויותר אני משתכנעת שאולי אני צריכה להוריד את רמת הסיכון אבל לא לעזוב את המקום הזה.
אני שבה להתרכז בחדר החקירות ויכולה לראות בדמיוני את הזיעה הקרה על גבו של אנדרה. הוא בהחלט חושש.
לשימחתי מפתיע אותו פוקסי.
♣
"אני רוצה קודם לספר לכם למה אני פה. יש שמועות בקשר לילדה שהיא, איך לאמר בלשון עדינה, לא כל כך נאמנה למקום.
קיבלתי עליה תלונה אנונימית. אין לי מושג ממי. אולי אתם תוכלו לעזור לי גם בזה, כי אני רוצה להגיע אליו. אליו, כי כלומר דבר אחד בטוח והוא שזה גבר.
אני רוצה שתעזרו לי להפליל אותה. היא צריכה להירקב בכלא הבוגדת."
"אני חושב שמי שהלשין עליה סתם העליל עלילה," אומראנדרה, "הוא אמר שצריך להוריד אותה אבל לא בדיוק פרט למה. בעצם אמרת שהקשבת לנו," הוא פתאום אומר.
"לא, אני אמרתי לכם שאני מקשיב לכם, למה שיש לכם לאמר כעת. אני סומך עליכם בעיניים עצומות," הוא מוסיף לו פיתיון.
"אני רוצה חסינות," אומר אנדרה.
"למה אתה צריך חסינות?זה לא אתה שנחקר. אתה רק מעיד," הוא שואל בפליאה, "אתה רוצה לאמר לי שאתה מעורב עם הילדה? יש לך יחסים אינטימיים איתה?"
אנדרה צוחק צחוק עצבני. "יחסים אינטימיים? היא לא נותנת לאף אחד להתקרב אליה."
הוא שותק , גם פוקסי מבין שאנדרה לא סיים לדבר.
"לפני שאני מדבר אני מבקש לדעת אם היא באמת חוסלה, ועדיין מבקש חסינות," מחזק אנדרה את דבריו.
♣
"תיאו, תאמר לו שהוא ייקבל חסינות. אתה תחתום על כך," אני אומרת לו.
תיאו לא מהסס ולוחץ על מספר אחד.
♣
"אני מאשר לתת לו חסינות. אני אחתום לו על הטופס," נשמע קולו העמוק של תיאו בחלל חדר החקירות.
"שמעת את המפקד," מאלתר פוקסי.
"איזה בטחון יש לי שזה לא תרגיל?" שואל אנדרה.
"איזה בטחון יש לי שאתה לא משקר?" יורה לעברו מיידתיאו, "שאתה לא רוצה בעצם לסגור חשבון עם מישהו שתקוע לך בגרון?"
תיאו משתתק לרגע. "אגב, אותו מישהו אמר היכן אפשר למצוא את הגופה?"
אנדרה מחוויר. 'הבן זונה הרג אותה,' הוא ממלמל.
"ומה בדיוק שמו של הבן זונה? אני רוצה שתדע שאני יודע מיהו ולכן תזהר בלשונך, אל תשקר אותי."
"אני מריח מלכודת," הוא אומר.
♣
תיאו מסתכל עליי. אנחנו צריכים להמר. "אני חושבת שכולנו יודעים מספיק טוב לקרוא שפת גוף, אז כן. תאמרו לו שרוברטו הוא האחד."
♣
"אתה בוחן אותי? אתה בכלל יודע עם מי אתה מדבר שאתה מעז לבחון אותי?" אני מודה שהטון שבו מדבר אליו תיאו בהחלט יכול לגרום לו לשיתוק.
"אני רוצה לראות אותך." תוקף אנדרה אותו. לשנינו ברור שהוא למעשה מנסה להתגונן.
"גם אישתי רוצה לראות אותי, ואני פה מבזבז את זמני בויכוח עם עקשן כמוך, במקום לעבור בסופר ולהביא לה מה שהיא ביקשה," אומר תיאו, "היום זה יום המזל שלך. רק בגלל שאני כבר מת להיות עם אישתי אני אומר לך ששמו של ידידנו רוברטו.
ברור לך שאני לא אומר לך מה אנחנו יודעים עליו. יש לנו תיק לא קטן ששמו רשום עליו. עכשיו תספר לנו מה הוא אמר עליה. למה הוא רצה לחסל אותה."
"ההתנהגות שלו הייתה חשודה לאחרונה," הוא נשברומתחיל לדבר, "העניין הוא שלא הצלחתי למצוא משהו שאני יכול להצביע עליו ולהביא את זה לידיעת הפיקוד העליון."
"יפה מאד," אומר תיאו, "אני רואה שאנחנו מתקדמים. ומה אתה יכול לאמר לי עליה?"
"אני לא חושב שיש מישהו כאן שיכול לאמר עליה מילה רעה. היא הייתה מדהימה, היא עזרה לכולם, סיכנה את חייה למעננו. כולם אהבו אותה."
♣
תיאו סוגר את מספר אחד ופונה אליי. "איך זה לשמוע הספד על עצמך? אני חייב להודות שהוא מנפח לי את האגו. בחרתי בטובה ביותר. רק שעכשיו שאני מבין כמה את מסכנת את עצמך. זה חייב להשתנות. אני לא אתן לך לצאת יותר לשטח."
"יש לי תנאי אחד," אני עונה לו.
"שום תנאים," הוא משחק איתי מלחמת כוחות.
"שגם אתה לא," אני מסיימת את המשפט.
"אני מבטיח לך," הוא עונה לי, "יש לי כעת הרבה מה להפסיד. אני כבר לא הילד ההוא שרצה להילחם נגד כל העולם."
"אני מלאת הערצה על האופן בו התנהלת. חדר החקירות תפור עליך. אתה נשאר פה איתנו אם תרצה."
"ואת נשארת פה רק בתפקידי תכנון," הוא עונה לי.
"עכשיו תספר לו. עוד רגע הוא יתחיל לבכות."
♣
"אני מודה לך אנדרה על מה שאמרת. אני מבטיח לך שאיש לא יפגע בך. יש לי משהו לספר לך משהו.
רוברטו ניסה היום לפגוע בילדה. החיילים שלנו מנעו זאת. רוברטו והסייען שלו לעומת זאת כבר לא יחזרו לכאן. הם בדרך להיפגש עם מלכות השמים. שניהם לא שרדו את התאונה.
לילדה היה מזל גדול שהיא נמלטה לפני שהרכב עלה באש.
מה הסיבה לאסון? זה עדיין בחקירה," מסיים תיאו את דבריו.
שקט משתרר בחדר החקירות. כל השלושה המומים מההתנהלות של תיאו מולם, ועוד יותר ממה שסיפר להם.
כיוון שאינם מכירים את המפקד של היחידה וגם לא את המפקד העליון אין להם מושג מי מהם הוא. מה שבטוח הוא שקולו אינו מוכר להם.
"אתם משוחררים לחזור לפעילותכם הרגילה," הוא מוסיף ומחבק אותי אליו, מסיר מעליו את המסיכה ומטביע על שפתיי נשיקה ארוכה.
העובדה ששון נוכח בחדר לא מפריעה לו להראות לי כמה הוא אוהב אותי.
