יום שלישי היום.
אני מוזגת לי קפה ויושבת לכתוב
כמה מילים לגיליון השבת.
מבעד לחלוני הכל לבן.
השלג שירד צבע את האדמה בלבן .
הטמפרטורות צונחות מטה ולכן
למרות השמש שמאירה מעלינו,
הוא לא נמס.
יום שלישי הוא יום החזרה לעבודה
אחרי חופשת החורף,
אבל לא לתלמידים שמתחילים מיום רביעי
לימוד מרחוק.
*
אני מהרהרת בחיים שלנו היום,
חיים שמתנהלים בזום.
*
העולם מתחלק לשניים:
כאלה שמעדיפים שברקע מאחוריהם
יהיה קיר לבן חלק,
וכאלה שמשקיעים השקעת יתר
במה שניגלה לעין.
הם מניחים ספרים על המדף
שיראו שהם קוראים את…
שמים תמונות משפחתיות,
כהצהרת משפחתיות מושלמת,
או תמונות מטיוליהם בעולם,
או חופשת הסקי מי יודע מתי.
*
שבועיים כמעט שלא הייתי בחדר העבודה שלי.
השולחן שלי חף מניירת,
כאילו לא התרחשה בו סגירת שנה לפני
כך וכך ימים.
מין שקט מוזר כזה.
מתרגלת חזרה לשיגרה
לא שגרתית כלל.
*
והמילים שלי,
הן תחכנה ללילה
בשעה שהבית ינום את שנתו
ואז
גם השמים הם לא הגבול,
כשאני עפה במחוזות
הדימיון.
?
שתהיה השבת
מלאה בשמחה,
רוגע ושלווה,
והמון אהבה.
בר