בואי

אתה מרגיש שאתה משתגע.

אתה בוער כולך,
אתה כל כך צריך אותה,
שתהייה כאן ועכשיו.

יש לך כל כך הרבה דברים

לאמר לה.
אבל בעיקר אתה צריך

להרגיש אותה.

"בואי אלי,

אתה אומר לה.

"אתה יודע שאיני יכולה,"

היא עונה לך.

"אתגנב אליך בחלומך,"

היא מוסיפה.

"לא רוצה שתתגנבי,

תבואי בגלוי,

לגמרי בגלוי,"

היא עונה לה מיד.

"אני רוצה אותך עכשיו,"

אתה מוסיף כל כך נזקק.

"אמור לי איך?"

היא שואלת חסרת אונים.

"אין לי תשובות,"

אתה עונה בחוסר סבלנות,
"אני כל כך מתגעגע,

את כל כך רחוקה."

"רחוקה?"
היא  צוחקת,

"חשבתי שאני על לוח לבך."

אתה שם את ידך

על לבך

ועוצם את עיניך.
מרגיש אותה

כל כך קרוב

ונרגע.

אינך רוצה לפקוח אותן

שעה ארוכה,
לבסוף

אתה שומע אותה לוחשת

"אבוא אליך."

היא רק לא אומרת

מתי.

וכך אתה נרדם.
וכך היא באה אליך.
וכך אתה אוהב אותה

כל כך.

בר