אני נמצאת באוויר בין פראג לאתונה
וחושבת עליך
אהוב שלי,
אני יושבת ברגע
של שקט מסביב.
מקשיבה באוזניות
לצלילי הפסנתר
המנגנים את
BELLE
בשבילי.
אני מדמיינת את פנייך היפות
והאהובות,
את עינייך העצומות,
בזמן שאתה מתרכז
בצלילים
שאצבעותיך מפיקות,
האצבעות
שליטפו את גופי.
עיניי נעצמות
ואני מרגישה שאני הופכת
לשורה של תווים,
הרוקדים סביבך.
"אני מנגן אותך,"
אמרת לי
"את הרגש שלי אלייך."
אני יוצאת מדעתי
מרוב געגועיי אליך,
כמהה
למגע ידיך,
לשפתיך המנשקות,
לחום גופך.
אתה כל כך חסר לי.
האם אזכה
להיות שלך?
אוהבת,
סול