"את חושבת שהשמים בוכים בגללי? "
העננים מכסים את שמים,
כמו חיבוק,
אני מסבירה לה,
בזמן שהם משקים
את העולם
גורמים לו להוריק ולפרוח.
לא מתוך כוונה
להחשיך לנו את החיים.
להיפך,
כדי לצבוע אותו
בשלל צבעים.
הם מגינים עליו
מהשמש
שלא תייבש אותם
יותר מידי.
והשמש
היא מקבלת זאת
באהבה.
היא תמיד שמחה בחלקה.
היא תמיד מחייכת
ראית פעם שמש עצובה?
למרות
ש,בתוך תוכה
היא לוהטת,
וחם לה,
והיא בטח ממש מזיע.ה
ובכל זאת,
היא מאפשרת לעננים
להפריד ביננו,
ונדמה לי שהם בתמורה,
מצידם השני,
מקררים גם קצת אותה.
את מבינה,
השמים לא בוכים,
הם ממטירים עלינו
ברכה.
כשהם כועסים מאד,
זה כבר עניין אחר.
בר
מוקדש
לאימא אחת יקרה
שהיה לה יום קשה
והרגישה
שהשמים בוכים איתה.