בוחרת בקפידה מה שאני כותבת.
בניגוד למילים שזורמות ממני ללא מעצור,
המחשבה רצה לידם כל הזמן
של איך זה יראה בעיניכם
וכמה אני מוכנה לחשוף.
בעיקר כאחת שקנאית לפרטיותה.
אני לא מנסה להראות אותי
כסיפור אגדה שהכל מושלם בעולמה.
אני בוחרת להראות את הטוב בחיי
עבורי ועבורכם.
*
מאז ומתמיד לא אהבתי לשתף פעולה עם
מחלות, או אסונות. העדפתי להתרכז במלחמה
בהם בעצמי בלי מהומה גדולה מסביב.
יוצאת מהכלל הייתה המלחמה שלנו בקורונה.
הייתה לזה סיבה.
ראשית כדי לתת במה לקורונה,
לא להחביא את העובדה שחליתי.
משום מה אנשים מתביישים בזה.
רציתי לשתף במה שעובר מבחינה גופנית
כאשר הנגיף הזה משתולל בגוף.
כל אחד עובר את זה אחרת.
למרות שידוע שהנגיף אוהב להתיישב בריאות,
הוא ערמומי ותוקף מערכות שונות בגוף.
אמנם מקציבים לו כשבועיים
אבל ההחלמה ממנו, כבר ידוע, לוקחת שבועות.
הגוף בהחלט מותש ממנו.
אני, שחייתי על מספר שעות שינה בלילה,
מוצאת עצמי בסביבות אחר הצהריים מפסיקה לתפקד
וזקוקה למנוחה.
*
אז כפי שכבר רמזתי קורים לי בחיי דברים לא פשוטים,
מבחנים שעליי לעבור,
אבל אני עושה כמיטבי לראות את הטוב.
את האהבה בה אני מוקפת,
את ההצלחות ולא הכשלונות.
בוחרת מבחירה להתרכז בטוב
ולהודות עליו.
אחד משיעוריי חיי הגדולים היה
היום שכמעט איבדתי אותם.
למדתי כמה יקירים ושבירים הם.
לא תמיד מצליחה
לראות את האור,
אבל משתדלת בכל כוחי.
ואת זה אני מביאה לכם.
בר?
9.7.21