זה היה ברור שיום אחד יכתב הפוסט הזה.
זו היתה רק שאלה של זמן.
יש דברים שגברים לא יבינו לעולם.
אחד מהם זה מסיבות הלק שלנו.
*
על פניו אנחנו נראות כמו קבוצה של תרנגולות שמפטפטות
בשעה שהן מורחות לק.
אבל יש דינמיקה מיוחדת בשעת המעשה.
ראשית הפירגון ההדדי מתגלה בשיאו.
המילים "מהממת," "פיפיה", ושכאלה עפות באוויר בלי חשבון.
אם יש משהו שאין לנו בעיה לחלוק זה הלק.
ואם לכולנו יהיה אותו צבע, אין בזה שום דבר רע.
אך העיקר הם סודות שנשפכים שם.
לא רכילות על אחרות, אלא על מה שקורה אצלנו.
לא תאמינו מה אנחנו לומדות אחת על השניה.
אז מה עדיף. ללכת לפסיכולוגית ששם את מדברת על עצמך
עם עצמך בעיקרון ובסוף לא קורה כלום,
או להיות עם ה"אחיות" שלך
ולגלות את עצמך יחד איתן?
מוקדש לכן "אחיותיי"
בר
זיכרון מ#קיץ_2019
לשם שינוי התמונה מהרשת.