


אומר בזהירות שאנחנו לקראת סיום של וירוס הקורונה שתקף את כל בני משפחתי המורחבת. מצד אחד זה טוב שכולם עברנו את זה יחד, מצד שני זה לא קל כאשר את עדיין נלחמת בוירוס וצריכה לטפל בדור ההמשך.
הווריאנט הזה הוא תוקפני במיוחד ולעולם אי אפשר לדעת איפה הוא יתקוף. גם אחרי שהוא נחלש עקבותיו עדיין מורגשות שבועות אחריי.
אין לתאר את ההרגשה אחרי שאת יוצאת מבידוד של שבועות לאוויר הצח. ביחוד שהוירוס תוקף את דרכי הנשימה.
*
נושא ההתאבדות מלווה אותי מאז שאני קטנה. אנשים קרובים לי בחרו לרדת מהעולם, מאוחר יותר גם חברים. המקרה האחרון היה לפני שבועיים והפרק של "מכורה לקולו" מוקדש לזכרו.
כאשר התחלתי לכתוב את הסיפור על הפסיכיאטר, בעקבות היכרות (לא כמטופלת) עם אחד כזה, לא ידעתי לאן יסחוף אותי הסיפור.
יש שאומרים שהסיפורים שלי לקוחים מדימיוני. לא פעם יש בהם הרבה מעולמי.
שתהיה שבת טובה
וסופ"ש רגוע
?
בר