אתה אוהב לגעת בפינות מלאות אבק,
שקורי עכביש מסתירים את מה שנוצץ מתחתן.
מקומות חשוכים לא מפריעים לך, לא מרתעים אותך.
אני אוהבת מקומות שקטים,
עוטפת את סודותי בבדי משי רכים,
לא מפחדת מהחושך, יודעת שתאיר לי אותו.
אתה בא כמו שאתה.
בלי חליפות, בלי תחפושות,
וזה מה שאני צריכה.
רק המבט הזה בעיניים ששורף את הכל,
מאיר את הכל מסביבי,
מחמם כל תא בגופי.
לא צריכה תזמורת כינורות,
צריכה רק את הקול הרווי בתשוקתך
ואת הצוף בשפתייך.
וכך בין העולם שלך,
לעולם שלי,
אנחנו משיקים ונושקים.
וברגעים הקסומים האלה
עומדים העולמות בשתיקה
ולבה של אהבה זורמת ביניהם.
ב.א.