אתה בא מולי
מנגב במגבת
את זיעת הריצה שלך.
עיניך אומרות לי
הכל.
אני מקיפה אותך
לחיבוק.
אתה נבוך.
"כולי מזיע,"
אתה לוחש,
ובכל זאת נעתר.
"ביקשת,"
אני עונה לך.
"אבל לא אמרתי מילה,"
אתה מתפלא.
אתה שוכח כמה אני מטיבה
להכיר אותך,
איך אני יודעת,
לקרוא את המבטים שלך.
"אני הולך להתקלח,"
אתה אומר וניתק ממני.
אני מחייכת לעצמי.
אני יודעת מה עומד לקרות.
אתה תתקלח,
תתבשם,
ותחזור אליי
להשלים את החיבוק
עד תומו.
