חודש: פברואר 2021

אני מודה שהראש שלי היה בעננים. או אם לאמר את האמת, המחשבות שלי עסקו בו. החברות הטובות שלי טרחו לספר לי עליו בדיוק כשעמדתי לצאת הביתה מיום עבודה עמוס. המבט בעיניהן היה מרושע, מין לעג כזה. אפשר לחשוב שהן טובות ממנו.   "הוא לא מעניין אותי," אמרתי להן בקור. העובדה שנפרדתי ממנו לא הופכת אותו…

* אתה הולך ושב ותמיד חוזר אליי. "אני כמו הגלים. הנוגעים בחוף ונסוגים," אמרת לי, "אני משאיר לך קצף אחריי שתדעי שעוד אשוב." בר

מיום שקשר את קשר העניבה הראשון הרגיש איתה בנוח. החליפה הראשונה שקנה התאימה לו כאילו הייתה חלק מהופעתו מאז ומתמיד. הוא היה רגיל למבטי הערצה למראהו, מנשים, מגברים. אם יש משהו שלמד מאביו זה איך להתלבש נכון. ועדיין, בסיומו של יום עבודה הוא לא יכול היה לחכות להסיר מעליו את הז'קט, להתיר את קשר העניבה,…

? ברוך בואך חודש פברואר. עדיין עיצומו של החורף. חודש פברואר הוא גם חודש בו מציינים את הוולנטיין דיי. בכל מקום כבר מרגישים את היום הזה מתקרב. לבבות אדומים, זרי וורדים, ושפע של רעיונות של מה לקנות לאהובים עליך. השבוע מלא בפעילות בעבודה בגלל שינויים גדולים שמתרחשים פה בהשפעת הקורונה. אנחנו עדיין בסגר של "השארו…

היא "אני הולך," הוא אמר, משך בכתפיו, וסגר את הדלת בשקט. הוא באמת לא גבר של דרמות, אבל בעיניה גם סגירת הדלת השקטה נשמעה כטריקה. 'הוא שכח את המפתח' מזדעקת בה המחשבה. 'טיפשה,' ענו לה הקירות הלבנים, 'מה הוא צריך מפתח אם עזב?' 'הוא עזב!' היא חושבת בבהלה, 'הוא באמת עזב.' היא יושבת כעת בדירתם…

אמילי היא יושבת ליד החלון בוהה בטיפות הגשם המרטיבות את החלון הגדול של חדר המגורים. מרגיש לה שהעולם כולו שותף למה שמתרחש  לה בלב. הכאב כל כך גדול והיא לא מצליחה לעצור את הדמעות שזולגות מעיניה על לחייה, ונספגות במעטפה המקומטת שהיא אוחזת בידה. בשעה זו בדיוק לפי הערכתה, עומד דניאל ואומר את נדריו לשילה. היא מנגבת…

אומרים שמילים נחרטות בזכרון.   ואני אומרת זה המגע, שרושם סימנים כמו כתובת קעקע בלתי ניתנת להסרה.   שולח גלים של געגוע, של תשוקה, אל האחד שרשם בך את שמו.   ב.א.? thanks #i.pinimg.com