האגדה מספרת שיש אנשים שלמרות שהם עוזבים את העולם
הם מתקשים להיפרד מיקיריהם.
כיוון שאינם יכולים עוד להגיע בגופם,
הם מופיעים כמלאכים בשעה שהירח משגיח על העולם ומתגנבים לחלומות של אהוביהם.
כך היה עם סוזן ברנרד.
כמה הופתעה כאשר באמצע הלילה התעופפה המכונית בה נהג בעלה לתהום.
היא ראתה את עיניו הכחולות כמי האוקיינוס קופאות
ועל גבו צמחו לפתע כנפיים לבנות גדולות.
היא הביטה בו המומה
ניסתה להושיטה את ידה אליו
וראתה שהיא מגואלת בדם.
האם זה דמו או דמה?
היא לא חשה דבר.
רק שמעה את יללות רכבי ההצלה שהתקרבו למקום.
היא הרגישה ידיים חסונות נושאות אותה מהמכונית המרוסקת.
ואז שמחה לראות אותו.
הוא ריחף מעליה הגבר היפה שלה.
כמה גדולות וחזקות היו כנפיו הלבנות.
הוא הושיט לה יד ולחש באזנה:
"בואי אליי אהובתי."
היא מתחה את כנפיה
ונסקה איתו לשמים.
היא עפה איתו חופשיה,
שיכורה מאושר.
לקח לה זמן להבין
שיותר לא תראה עוד את סול.
היא לא ויתרה
ומידי לילה,
בדיוק בשעה שעזבה את העולם
החלה לבקר את סול בחלומה.
בר אבידן
מאמינה באהבה
©כל הזכויות של הסיפורים המופיעים באתר זה שמורות לכותבת.
אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע,
לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני,
אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבאתר זה.
שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול באתר זה אסור בהחלט
אלא ברשות מפורשת בכתב מהכותבת.
בר אבידן