כותבת בלילות

באמצע יום עבודה עמוס
מתיישבת לכתוב
כמה מילים.

משהו עליי …

אתם ודאי מדמיינים לכם אותי
יושבת עם כותונת לילה
חצי שקופה,
כוס יין אדום בידי ,
ונרות מסביב.

אז לא.

אני לובשת טרנינג, אמנם צמוד,
אבל בכל זאת.
גופיה שאמנם די חושפת,
אבל עדיין רק גופיה פשוטה.
מעליה ז'קט ג'ינס עם שרוולים מקופלים.

אני מצמצמת מעט את עיניי,
נושכת את שפתי התחתונה,
זו המלאה יותר,
ומחייכת חיוך מאד מסויים
בזמן שכותבת את המילים הבאות:

"….עכשיו זה אני שצריך ממנה עוד,
אבל עוצר כדי לנשק אותה,
לרפרף מעל גופה המושלם.
היא נאנקת תחתיי
בזמן שלשוני מטיילת מצווארה
ומטה.
קולות ההנאה שהיא משמיעה
רק מטריפים אותי יותר.
אני מכור לה."

רק שהעולם מסביבי כמנהגו נוהג
וכל רגע מפריעים לי בכתיבה
בענייני היום יום.

אז מי ששאל אותי
למה אני לא ישנה בלילות
זו בדיוק הסיבה.

בשעות האלה
השמים הם הגבול….

ב.א.?

#אבירי_הנסיכה_17
#בר_אבידן
#מאמינה_באהבה

thanks #wineponder.com