חודש: אוקטובר 2020

הסר נא את המסיכה מפניך.   לא משמך (הרי זה גלוי לי),   אלא זו שמסתירה את מי שאתה באמת.   הייה לפניי ערום ולא בגוף, (כי כמוך לא חסר).   אלא עם כל הרגשות, ולא רק אלה הסוערים בתשוקותיך, אלא אלה הסוערים את כאביך ושריטותיך.   רק כך.   בר   #wattpad.com

הזמן חולף ואנחנו במקבץ האחרון של חגי תשרי. בחרתי להעלות לכם סיפור שעלה כבר לפני שנה בתוספת שמותאמת לימים אלה. סיפור לסוכות לקריאה לחץ על הלינק: ❤️ סוף סוף נושם (הסיפור כולו) במשך ימי החג התפרסמו ששת פרקי הנובלה "סוף סוף נושם." לפני שאנחנו נפרדים סופית ועוברים לנובלה הבאה הנה הסיפור כולו. לקריאה לחץ על…

לאמר שהייתה מופתעת מהמילים, לא יהיה נכון. היא כבר לא הרגישה פרפרים כשעמדה להיפגש איתו. האם אי פעם הרגישה? היא לא ידעה לענות על כך בעצמה. זה הפך לשגרה ידועה מראש. יום חמישי זה היום בו הוא ניפגש איתה לארוחת צהריים. לעיתים החברות שכחו ושאלו אותה אם הן יכולות להיפגש. תמיד הייתה נוזפת בהן: "אתן…

  *שנה עברה מאז כתבתי את הסיפור הזה. כל כך הרבה השתנה בה. אני מעלה אותו שוב ומוסיפה לו גם את החג הזה. סוכות בצל הקורונה. * קסם אמיתי (סיפור לסוכות תש"פ) האם חלמתם פעם לפגוש דג זהב שיעניק לכם שלוש משאלות?אף פעם לא האמנתי בקסמים, למרות שהחיה האהובה עלי עד היום היא החד קרן.…

ריף יום חמישי בלילה "יש לפניה עוד עבודה," אני אומר לשרה בשעה שהיא יורדת עם המזוודות שלה ורואה את אסיה עסוקה במטבח עם אנשי הקייטרינג. ,"היא תישאר לישון פה." "אני מבינה שאתה תזיין אותה הלילה. איזה סידור נפלא מצאת לך," היא אומרת לי, מנסה לשוות לקולה טון מזלזל. "התרגלתי לחיות ללא סקס, אימנת אותי היטב.…

לפעמים…כשהכאב גדולהמילים מתפרצותהחוצה,כי אינן יכולות עודלשאת אותו. לפעמים…דווקא אזמגיעות השתיקותהקרות ביותר.וגם אם תרציהן תסרבנה להקלולצאת. לעיתים..אני שמחהשתעדתי זכרונות,והם מעלים חיוךשל אושרעל פניי. לעיתים…אני עומדתמול שתיקותייומתכנסת בהן.מנסה להפשיראת הקורשהיה. בר #clockworkbibliophile.tumblr.com