היא עדיין זוכרת..
את מגע האש הלוהטת
על גופה
את הכאב של העור הפגוע,
ובעיקר את הפחד.
היא מפחדת מאש כמו מאש.
מתנהלת לידה כשצריך.
תמיד נזהרת,
תמיד זוכרת
מה היא יכולה לעולל.
היא לעולם לא תשכח
את היום שרקדה
את ריקוד האש
במעגל
על החול הרך והמלטף,
ואת כל מה
שקרה אחריו.
ועדיין
חי בה הפחד
מפניה
בר?
