"את לא מרוכזת,"
הוא אומר לי,
"לא מתאים לך
לא לדייק."
"אתה יודע,"
שלא ישנתי
כמעט הלילה,"
אני עונה לו.
"ובכל זאת,"
הוא לא מרפה,
"ממתי את
עם לק שחור,
ואני,
תראי איזה שעון
בחרת לי?"
"בסך הכל רציתי לכתוב,"
אני עונה לו,
"שלפעמים
משום מקום,
אתה לוקח את ידי,
מניח אותה
על ליבך,
כדי להחזיר את פעימותיו
לקצב הרגיל."
"נו.."
הוא עונה לי,
"אז הנה כתבת."
ב.א.?