אם תסתכלו עליהם
לאור יום,
תראו אותם יושבים,
מול שני ספלי קפה.
שלה עם חלב
וכפית סוכר,
שלו שחור
ללא תוספות.
אם תשימו לבכם היטב,
תבחינו בכף ידו
מתחת לשולחן,
מונחת על רגלה,
במין בעלות כזו.
לעיתים
הוא מלטף אותה.
ואז עולה על פניה
חיוך.
אבל
אם תפגשו בהם
בשעת לילה,
כשהירח מאיר למעלה,
ושמיכה של כוכבים
פרושה סביבו,
תוכלו לראות
את עיניו נוצצות בחושך,
את פיו מוכן לטרף,
את ידיו נשלפות,
רגע לפני שהוא מזנק.
ואילו היא
פושטת מעליה
את גלימתה
וצופה לתוך הלילה.
הרי עכשיו הכל גלוי וברור
כאן במרחבי החשיכה.
לא בהסתר,
לא כמו
מתחת לשולחן קטן
בבית קפה
בלב העיר.
בר אבידן