הבית מתמלא בחוגגים. מזמן לא היתה מסיבה כל כך שמחה. האנשים מסתובבים בקבוצות, כוס משקה בידיהם והאוירה מחשמלת.
אני מגיע הערב לבד. אין לי חשק לשחק שום תפקיד לערב אחד. אני רוצה פשוט להיות אני. בלי תוויות, בלי התחייבויות, בלי מסיכות.
אי אפשר שלא להבחין בך כשאת נכנסת. כולם סובבים סביבך, מתרגשים לראות אותך. אני מביט בך, לא יודע מי את. ברור שאת מושכת את תשומת ליבי, אישה יפה שכמותך, ולא בגלל המהומה שאת יוצרת, אלא יש בך משהו שלא שאיני יודע להגדיר אותו.
לבושה ג'ינס צמוד וחולצת בד כחולה עטורה כוכבי ים כסופים, את מגישה למארח שקית. הוא סופר בהתפעלות ארבעה בקבוקי וודקה גריי גוס.
"מהדיוטי פרי? " הוא שואל.
את צוחקת ועונה: "ברור שלא, הרי מותר להביא רק אחד".
הצחוק הזה שלך חודר לתוך הגוף שלי גם אחרי שאת מפסיקה לצחוק.
המהומה סביבך שוככת ואת מוצאת לך פינה שקטה, שמה רגל על רגל, חובקת כרית ומתכרבלת עם עצמך. את יושבת לך כך עם עיניים עצומות, ואני לא יכול להתיק עיניי ממך. את נראית כל כך שלווה, כל כך רחוקה מכאן. אני נועץ בך מבט, ולפתע עיניך נפתחות ואת מסתכלת ישר לתוך עיניי.
אני נבוך, אבל לא משפיל את עיניי. להפתעתי, גם את לא. את מסתכלת בי במבט שואל ולבסוף מחייכת. אני אוזר אומץ, לא מבין איפה אבד הבטחון העצמי שלי פתאום. אני מרים בידי האחת בירה ובשניה יין, למרות שאני יודע את התשובה. את לא מפתיעה, את מנענעת את ראשך לשלילה לעבר הבירה ומנידה ראשך לכיוון היין. אני מחייך לעצמי. ידעתי.
אני הולך לעברך, לא מוריד את עיניי מעינייך. את מורידה לרגע את עינייך ושוב מסתכלת עמוק לתוך עיניי. איזה עיניים מדהימות יש לך. המבט שלך חודר לי לתוך הגוף, מצטרף לצחוק שלך בתוכי. אני מתחיל להתמלא בך וכל כך נעים לי.
אני כבר קרוב אליך ואת מסתכלת עלי ונושכת את שפתך התחתונה. כמה הייתי רוצה להתחלף איתך עכשיו, לנשוך אותה במקומך.
אני חולץ את הפקק ומקרב את הבקבוק אליך. מוזג לך ממנו קצת, ומגיש לך שתטעמי. אני מרים גבותיי כשואל.
את לוקחת את הכוס ממני, אצבעך מרפרפת על ידי. המגע שלך נספג לתוכי, וממהר למקום המסוים הזה השייך רק לך. את מריחה את היין "איזה ריח טעים," את אומרת בלחש.
אני אוסף את קולך לתוכי ושומע את המילים כהד שוב ושוב. את טועמת מהיין מעבירה אתו מצד לצד, כדי שימלא את כל חלל הפה ומעבירה את לשונך בתוכך.
אני מתקרב אליך. מלקק את טיפות היין האדום משפתך התחתונה, זו שנשכת, הבשרנית, הטעימה כל כך. עכשיו אני כבר יודע מה הטעם שלך. אני לא מסתפק בזה, ומכניס את לשוני לתוך פיך ומלקק את טעם היין מתוכו.
"את כל כך טעימה," אני אומר לך וחושב כבר על כל אותם מקומות שהיייתי רוצה לטעום אותך.
"אני גרה בניו יורק כעת," את אומרת לי, "אני לא יודעת איך זה יעבוד. אבל לא מוכנה לוותר על עכשיו. גם אתה מאד טעים לי."
"בואי איתי," אני לוחש לך ומושיט לך יד שתבואי אחרי החוצה.
"אליה," את אומרת לי "זה שמי, ושלך?"
שתהיה שנת 2020
מלאה ברגעים קסומים
מלאה באהבה
ב.א.
מאמינה באהבה
1.1.2017
ב.א.
מאמינה באהבה
1.1.2017