הסיפור נקרא במקור "התחלה חדשה" ונכתב כסיפורה של מיה.
הוא אמור היה להיות סיפור בודד. היה לי פחות או יותר רעיון איך יתחיל ואיך יגמר.
לא תכננתי שהסיפור יהיה סיפור בהמשכים, אך הסיפור הוביל אותי אחרת.
לא יכולתי לקצר אותו ולחתוך במילים. הרגשתי שאני נסחפת איתו ויש לי עוד ועוד
מילים.
* * *
לורד היילנדר היגר מסקוטלנד לארה"ב. הוא הקים אימפריה של מסחר בין לאומי,
וחלומו היה שבניו ירשו את האימפריה. לאחר לידת בנו הבכור ג'ק, שהיה בן שמונה חודשים
בלבד כאשר חצו את האוקיינוס, לא הצליחה אשתו להרות וג'ק נותר בן יחיד.
מה רב היה אושרו כאשר נולדו לג'ק שלושה בנים. מאחור יותר התברר שרק הצעיר שבהם,
קיילן, הולך בדרכי סבו ואביו. השניים האחרים אמנם היו עובדי החברה אבל תרמו לה מעט מאד.
הם גדלו כנסיכים עשירים ומפונקים, שלא כקיילן שנתן את כולו למען החברה והתאים אותה לחיים המודרנים.
לקיילן לא חסרו נשים. אמנם בקרב הקהילה הסקוטית היו מספר נשים שהתחרו על ליבו, אבל הוא לא היה מעוניין בהן. הוא אהב את אורח החיים שניהל והיה יוצא בקביעות עם חבריו לבלות כל יום שלישי.
כיוון שחי לבד הוא החזיק צוות של עובדים שדאגו לכל צרכיו. רוברט ניהל את אחזקת הבית שלו, מיסיס מרקס דאגה לארוחות, והיתה המנקה שדאגה לניקיון ולכביסות.
ימי שלישי היו גם הימים החופשיים שלהם, וכן גם סופי השבוע, למעט הפעמים בהם אירח את חבריו או משפחתו בביתו.
הכל התנהל על מי מנוחות עד ליום שחזר משבוע של נסיעת עסקים והתברר לו שהמנקה עזבה מהיום להיום, ובמקומה התחילה לעבוד עובדת חדשה.
מיה, כך קוראים לה, היתה תמיד צריכה לומר את המילה האחרונה והיא הוציאה אותו מדעתו.
קיילן לא ייתן לאף אשה, יפה ככל שתהיה, לערער אותו כך. הוא ילמד אותה להתנהג.
סיפורם של קיילן, רוברט, מיסיס מרקס וכמובן מיה, "ימי שלישי" נכתב בימים אלה (מאי 2019)
בר אבידן
מאמינה באהבה
