בימים אלה שקנדה ארץ מגוריי סובלת מסערות של שלג, גשם קפוא וקרח,
בשעה שאנחנו משתדלים להישאר בבית המחומם וקרוב לאח הבוערת,
המחשבות שלי נודדות לכפר של ההר הכחול.
אני יכולה לראות את עצמי יושבת מול המדרונות המוארים של מסלולי הגלישה,
ורואה בעיני רוחי את הגולשים.
יום שני , 18.2, הוא "חג המשפחה" במחוזותינו ולכן אנו זוכים לסוף שבוע ארוך.
כל אלה ביחד יצרו עבורי את האווירה לסיפור.
בשעה שנכתב הפרק הראשון הבנתי שאי אפשר לדחוק בקצב הענייניים, ופרק נוסף
מתחייב ממנו. היתה לי הרגשה שבכל זאת הסיפור לא גמור ומכאן נכתב הפרק השלישי.
מקווה שתיהנו מסיפורן של שתי החברות הטובות, לילי וקריסטין. השתיים גדלו בבתים בעלי רקע שונה, הן שונות מאד באופיין ובראיית עולמן. למרות השוני החברות ביניהן היא ללא גבולות.