הסיפור הזה התחיל להיכתב כתוצאה מהידיעה שטלטלה רבים על התינוק שנמצא על ידי מטפלת פיליפינית בתוך שקית ניילון. האירית שלי אמרה לי הנה סיפור בשבילך.
כאשר התחלתי לכתוב אותו הבנתי שהוא יועד להיכתב בשני חלקים, וכך באמת קרה.
"את מבינה מיה," אומרת אווה לבתה, "אימא היא האשה שמגדלת אותך. לא תמיד היא האימא שילדה אותך."
מיה בעלת השער האדמוני והעיניים הכחולות בהירות, שונה בחיצוניותה משאר בני משפחתה. האם היא מרגישה לא שייכת?
סיפור שהתחיל ב- 14.2 הולנטיין דיי ומתפרש על פני רבע מאה.
על כך ועל הגורל שמשחק תפקיד חשוב בסיפור.
קריאה מהנה!
בר
תודה מיוחדת "לאלה שיודעות" שמלוות אותי עם כל סיפור מעירות ומאירות לי אותו. ביום הזה שכולם מחלקים אהבה אני מוסיפה משלי אליכן היום ובכל יום מימות השנה.
